El Prezente 8-9 - Gila Hadar

‫דמתה לתמר‬

‫מחקרים לכבודה של תמר אלכסנדר‬ ‫איל פריזינטי‪ ,‬מחקרים בתרבות יהודי ספרד‬ ‫מכאן‪ ,‬כתב עת לחקר הספרות‬ ‫והתרבות היהודית והישראלית‬ ‫עורכים‬

‫אליעזר פאפו‪ ,‬חיים וייס‪ ,‬יובל הררי‪ ,‬יעקב בן–טולילה‬ ‫איל פריזנטי‪ ,‬כרכים ח‪-‬ט ‪ /‬מכאן‪ ,‬כרך טו‬

‫חלק ‪1‬‬ ‫אייר תשע"ה‬

‫הֶ‬ ‫מרכז משה דוד גאון‬ ‫לתרבות הלאדינו‬

‫אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‬ ‫המחלקה לספרות עברית‬

‫הרשות הלאומית‬ ‫לתרבות הלאדינו‬

‫המכון לחקר‬ ‫הספרות והתרבות‬ ‫היהודית והישראלית‬

‫המרכז לחקר הלאדינו‬ ‫ע"ש נעימה ויהושע סלטי‬ ‫‪1‬‬

‫ים‬

‫מועצת המערכת‪ :‬ריפאת באלי‪ ,‬מרכז אלברט בנבניסטי לחקר יהודי ספרד ותרבותם (‪,)EPHE‬‬ ‫סורבון‪ ,‬פריז‪ ,‬והמרכז לחקר התרבות העות'מאנית–טורקית יהודית–ספרדית באיסטנבול; דוד בוניס‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים; וינפריד בוסה‪ ,‬האוניברסיטה החופשית‪ ,‬ברלין; פלומה דיאז מאס‪,‬‬ ‫המועצה המדעית העליונה של ספרד‪ ,‬מדריד; אורו אנהורי–ליברוביץ'‪ ,‬אוניברסיטת מונטריאל; עליזה‬ ‫מיוחס ג'יניאו‪ ,‬אוניברסיטת תל–אביב; לאורה מינרוויני‪ ,‬אוניברסיטת נאפולי; רנה מולכו‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫פנתאון‪ ,‬אתונה; אלדינה קינטנה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים; שמואל רפאל‪ ,‬אוניברסיטת בר–‬ ‫אילן; אהרן רודריג‪ ,‬אוניברסיטת סטנפורד; מינה רוזן; אוניברסיטת חיפה; ביאטריס שמידט‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫באזל; אורה (רודריג) שורצולד‪ ,‬אוניברסיטת בר–אילן; אדווין סרוסי‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים;‬ ‫מיכאל שטודמונט–הלוי‪ ,‬אוניברסיטת המבורג‬

‫הספר יוצא לאור בסיוע‬ ‫אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‪:‬‬ ‫לשכת הנשיאה‬ ‫לשכת הרקטור‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬ ‫מרכז משה דוד גאון‬

‫הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו‬ ‫המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי‬ ‫מישאל בן–מלך‪ ,‬ירושלים‬ ‫רכזת מערכת‪ :‬מעיין מנגוני‬ ‫עורכים לשוניים‪ :‬יצחק רקנטי (עברית)‪ ,‬פרן זקבך (אנגלית)‪ ,‬אורנה סטוליאר (ספרדית)‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬ספי עיצוב גרפי‬ ‫הדפסה‪ :‬יחידת הדפוס‪ ,‬אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‬ ‫תמונת העטיפה‪ :‬כתובה‪ ,‬רומא‪ ,‬איטליה‪ ,‬שפ"ח (‪ ,)1627‬באדיבות מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬

‫מסת"ב ‪978-965-91164-4-7‬‬ ‫כל הזכויות שמורות © תשע"ה‬ ‫למרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו‬ ‫אוניברסיטת בן־גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬ ‫ישראל‬ ‫‪2‬‬

‫תוכן עניינים‬ ‫כרך א‬ ‫פתח דבר ‬

‫‪1‬‬

‫רשימת פרסומים ‬

‫‪7‬‬

‫רחל בן–כנען‬ ‫חיי הארי פוטר — המתכונת הביוגראפית של גיבור תרבות ‬ ‫ ‬

‫‪26‬‬

‫יצחק בן–מרדכי‬ ‫"ערים‪ ,‬כמו חלומות‪ ,‬עשויות תשוקות ופחדים"‪ :‬תל–אביב של נסים אלוני‬ ‫ ‬ ‫(והפלגות קצרות לגורי ולשבתאי) ‬ ‫ ‬

‫‪37‬‬

‫ירון בן–נאה‬ ‫רגשות ישנים‪ ,‬זמנים חדשים‪ :‬רגש האהבה ומקומו בקשר הנישואין בקרב‬ ‫ ‬ ‫יהודי האימפריה העות'מאנית ‬ ‫ ‬

‫‪61‬‬

‫חיה בר–יצחק‬ ‫הזמן כמרכיב פואטי בשבח שבעל–פה ‬ ‫ ‬

‫‪85‬‬

‫יוסף דן‬ ‫היחס לדמונולוגיה בספר העמוד השמאלי לר’ משה מבורגוס ‬ ‫ ‬

‫‪107‬‬

‫רבקה הבסי‬ ‫'קאנטיס דיב'ירסוס' (שירים שונים)‪ :‬במה ספרותית לא ידועה משאלוניקי ‬ ‫ ‬

‫‪127‬‬

‫גילה הדר‬ ‫ריינה כהן סופרת ומיסטיקאית יהודייה משאלוניקי במפנה המאה ה–‪19‬‬ ‫ ‬ ‫ותחילת המאה ה–‪ 20‬‬ ‫ ‬

‫‪149‬‬

‫יובל הררי‬ ‫להביא המת בחלום — נחש מתים במסורת המאגית היהודית ‬ ‫ ‬

‫‪167‬‬

‫חיים וייס‬ ‫"והאריה נשאהו במרוצה נמהרה‪ :"...‬שמעון בר–כוסבה והאריה ‬ ‫ ‬

‫‪220‬‬

‫אפרים חזן‬ ‫החלום בשירה האישית ובשירת הקודש של רבי יהודה הלוי ‬ ‫ ‬

‫‪247‬‬

‫‪3‬‬

‫גלית חזן רוקם‬ ‫הים התיכון בסיפור העברי הקדום — פתיחות לדיון ‬ ‫ ‬

‫‪263‬‬

‫עלי יסיף‬ ‫הסיפור המתהפך‪ :‬אורפיאוס בסיפור עברי מימי הביניים ‬ ‫ ‬

‫‪275‬‬

‫חביבה ישי‬ ‫על הטקסטורה של הטקסט בשירה העברית בימי הביניים‪ :‬חַאתְם אלטַאי ְ‪,‬‬ ‫ ‬ ‫שמואל הנגיד ומה שביניהם ‬ ‫ ‬

‫‪291‬‬

‫כרך ב‬ ‫ישי ולואיס לנדא‬ ‫כך בונים גיבור‪ :‬מן הגיבור הרם לגיבור השוליים‪ ,‬ובחזרה ‬ ‫ ‬

‫‪309‬‬

‫פיטר ש' לנרד‬ ‫אל גבולות הכוח והחכמה‪ :‬לאופייה הספרותי של שיחת אלכסנדר‬ ‫ ‬ ‫עם החכמים העירומים ‬ ‫ ‬

‫‪327‬‬

‫עליזה מיוחס ג'יניאו‬ ‫‘צרת הבת' — צער גידול בנות וביטוייו בשניים מספרי ההדרכה‬ ‫ ‬ ‫של היהודים הספרדים‪ :‬מעם לועז (‪ )1730‬ופלא יועץ ‪ 1870 ,1824‬‬ ‫ ‬

‫‪357‬‬

‫איתי מרינברג–מיליקובסקי‬ ‫דיבור שני להיכן הלך? קומפוזיציה ומשמעות בסיפורי עליית משה למרום‬ ‫ ‬ ‫במסכת שבת ‬ ‫ ‬

‫‪375‬‬

‫הגר סלומון‬ ‫לעוף עם מלאך‪ :‬סיפורו של חלום ‬ ‫ ‬

‫‪405‬‬

‫רחל סבע–וולף‬ ‫"פואירטאס די לוז" [שערי אור]‪ :‬העיתון ‘שערי מזרח' (איזמיר‪:)1846-1845 ,‬‬ ‫ ‬ ‫ּכַקול המבשר של ההשכלה היהודית–הספרדית ‬ ‫ ‬

‫‪421‬‬

‫אדווין סרוסי‬ ‫כוחם של פרגמנטים‪:‬שירי לאדינו ברפרטואר של ברכה צפירה ‬ ‫ ‬

‫‪471‬‬

‫נינה פינטו–אבקסיס‬ ‫פסח בטיטואן‪ ,‬פורים בגיברלטר ותשעה באב באלקאזר‪ :‬מנגנוני בידול‬ ‫ ‬ ‫בקרב קהילות מרוקו הספרדית בראי תוצרי פולקלור ‬ ‫ ‬

‫‪495‬‬

‫‪4‬‬

‫מורן פרי‬ ‫מרוח לרווח בפרשת האלמנה מדימונה ‬ ‫ ‬

‫‪523‬‬

‫יואל פרץ‬ ‫בן המלך וטבעת הפלא — לשון המראות של מעשייה נשית ‬ ‫ ‬

‫‪551‬‬

‫שלום צבר‬ ‫הכיסוי למזוזה — חפץ ריטואלי אמנותי ייחודי בחייה של האישה היהודייה‬ ‫ ‬ ‫בערי מרוקו ‬ ‫ ‬

‫‪575‬‬

‫נסים קלדרון‬ ‫הים התיכון — סיפור על חצי אהבה ‬ ‫ ‬

‫‪601‬‬

‫רוית ראופמן‬ ‫הוראת פולקלור בכיתה רב תרבותית‪ :‬המקרה של הנוסחים הדרוזים של‬ ‫ ‬ ‫"הזאב והגדיים" ‬ ‫ ‬

‫‪607‬‬

‫אילנה רוזן‬ ‫ואני שִ חזרתי הכול‪ :‬סיפורת אישית של ניצולות שואה מאוסטרו–הונגריה‬ ‫ ‬ ‫על תקומה וזיכרון בחייהן בישראל ‬ ‫ ‬

‫‪627‬‬

‫טובה רוזן ואוריה כפיר‬ ‫אביה‪ ,‬בתו‪ ,‬בעלה‪ :‬דיאלוג שירי והקשריו ‬ ‫ ‬

‫‪647‬‬

‫דודו רוטמן‬ ‫"כך נבראתי"‪ :‬נשים ומגדר בסיפורי הרב יוסף חיים מבגדד ‬ ‫ ‬

‫‪669‬‬

‫רויטל רפאל–ויוונטה‬ ‫סגולות ורפואות עממיות במקאמה העברית ובנות סוגה מימי הביניים ‬ ‫ ‬

‫‪701‬‬

‫שמואל רפאל‬ ‫הרומנסה הספרדית–היהודית כאסטרטגיה פואטית להתמודדות עם הדרתן‬ ‫ ‬ ‫של נשים מן המרחב הגברי ‬ ‫ ‬

‫‪729‬‬

‫יגאל שוורץ‬ ‫ ‬ ‫‪ Common sense ,Nonsense‬וטראומה ביצירתו של יואל הופמן ‬

‫‪745‬‬

‫יוסף שטרית‬ ‫עיון סוציו–פרגמאטי בשיר ערבי‪-‬יהודי על הפרעות ביהודי תאפילאלת‬ ‫ ‬ ‫בימי מולאי יזיד (‪ )1792-1790‬‬ ‫ ‬

‫‪775‬‬

‫דני שרירא‬ ‫פולקלוריסטיקה אתנית ופולקלוריסטיקה לאומית בישראל — עיון מחוד ‬ ‫ש‬ ‫ ‬

‫‪809‬‬

‫‪5‬‬

‫כרך ג‬ Yaakov Bentolila Cómo se trokan los proverbios

1

David M. Bunis On Judezmo Terms for the Proverb and Saying: A Look from Within

11

Paloma Díaz-Mas Actitudes de los españoles hacia los sefardíes: descripciones de las costumbres de boda de Marruecos en libros y periódicos publicados en España (1873-1971)

55

Michal Held “Ansina pueden dizir loke keren” (This way they can say whatever they wish) – Expressions of Gender in the Personal Narratives of Judeo-Spanish (Ladino) – Speaking Women Storytellers

75

Aviad Moreno An Insight into the Course of European-oriented Modernization among Oriental Jewries – the Minute Book of the Junta of Tangier

95

Gérard Nahon Les Pĕqide-Qushṭa, les Officiers pour la Terre sainte d’Istanbul face aux Ămarkalim, les Surintendants d’Amsterdam, 1827-1828

121

Eliezer Papo Iberian Catholic Elements in Bosnian and Moroccan Judeo-Spanish Refraneros

143

Aldina Quintana Cuatro fragmentos de otros tantos cuadernos inéditos con recetas de medicina y farmacología sefardíes de la colección de la Genizah del JTS

161

Pilar Romeu Aproximación a la filmografía sobre los sefardíes: Apuntes para el estudio de un género en gestación

191

6

Ora (Rodrigue) Shwarzwald Personal Names, Toponymes, and Gentile Nouns in Ladino and Spanish Translations of the Bible

209

Michael Studemund-Halévy Obsessed with the Theater: The Translator and Amateur Author Rafael Farin

229

7

8

‫פתח דבר‬

‫פתח דבר‬ ‫תמר אלכסנדר נולדה בירושלים לאב יליד רוסיה שגדל והתחנך בחרבין שבסין ולאם ממשפחה‬ ‫ספרדית דוברת לאדינו שאבותיה עלו לארץ ישראל דורות אחדים קודם לכן מבולגריה וממרוקו‬ ‫הספרדית‪.‬‬ ‫ילדותה עברה עליה בירושלים‪ .‬את לימודיה‪ ,‬שראשיתם במחלקות לספרות עברית‬ ‫והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית‪ ,‬השלימה במסלול ישיר לדוקטוראט‪ ,‬בשנת‬ ‫‪ 1977‬באוניברסיטת קליפורניה‪ ,‬לוס אנג'לס‪ ,‬שם הגישה את עבודת הדוקטור שכתבה על‬ ‫סיפורי ספר חסידים‪ .‬עבודה זו היתה יסוד לספרה ‪The Pious Sinner – Ethics and Aesthetics‬‬ ‫‪ ,in the Medieval Hasidic Narrative‬שראה אור ב–‪ 1991‬ובו נבדקות הזיקות בין התפיסות‬ ‫התיאולוגיות והמוסריות הייחודיות לחסידי אשכנז ובין העיצוב הספרותי שלהן בספר חסידים‪.‬‬ ‫לימודיה באוניברסיטת קליפורניה פתחו בפניה תחום התמחות חדש — פולקלוריסטיקה‪.‬‬ ‫פסיעותיה הראשונות בכיוון זה‪ ,‬בהנחיית פרופ' רוברט ג'ורג'ס‪ ,‬ממובילי האסכולה ההקשרית‪,‬‬ ‫השפיעו השפעה מכרעת על התפתחותה ולמעשה התוו את דרכה המחקרית‪ .‬ביטוי מוקדם לכך‬ ‫ניכר במאמרה המשותף עם מיכל גוברין‪ ,‬מאמר יסוד בחקר הסיפור כמעשה היגוד‪ ,‬שבו יישמו‬ ‫החוקרות את תובנותיה של אותה אסכולה בחקר הסיפור היהודי ובעיקר באמנות הביצוע שלו‪.‬‬ ‫עם שובה לישראל בסוף שנות השבעים של המאה העשרים‪ ,‬הצטרפה תמר למחלקה‬ ‫לספרות עברית באוניברסיטת בן–גוריון בנגב‪ .‬כאן הושלמה תפנית בעבודתה‪ ,‬שהוקדשה מאז‬ ‫בראש ובראשונה לחקר תרבות קבוצת המוצא שלה — יהודים–ספרדים דוברי לאדינו‪ .‬מחקריה‬ ‫בתחום זה מתפרסים על פני קשת נושאים רחבה ומושתתים על שילוב בין עבודת שדה ובין‬ ‫יישום מתודות פרשניות מגוונות ממחקר הפולקלור‪ ,‬הספרות והמחשבה היהודית‪ .‬המאמץ רב‬ ‫השנים שתמר הקדישה לקבוצה זו וההעמקה בחקר תרבותה הניבו למעלה ממאה מאמרים‪.‬‬ ‫אולם גולת הכותרת של עבודתה הם ללא ספק שלשת הספרים עבי הכרס שכתבה‪ ,‬שכל אחד‬ ‫מהם ראשון מסוגו — אבני דרך מזהירות בחקר התרבות היהודית–ספרדית העממית‪.‬‬ ‫מעשה אהוב וחצי‪ :‬הסיפור העממי של יהודי ספרד ראה אור בשנת ‪ .2000‬בספר זה תמר‬ ‫ממפה‪ ,‬מסווגת ומנתחת את הסיפור העממי היהודי–ספרדי מנקודת מבט אתנו–פולקלוריסטית‪.‬‬ ‫באמצעות ניתוח טקסטואלי וקונטקסטואלי של הסיפורים‪ ,‬היא מציגה את תפקודו של‬ ‫הסיפור העממי ככלי ביטוי לזהותה הייחודית של הקבוצה המספרת ואת המארג הסבוך של‬ ‫קשרים הדדיים שבאמצעותו זהות זו נקשרת בזהויות סמוכות ובה בעת מתבדלת מהן‪ ,‬ודנה‬ ‫באסטרטגיות הספרותיות והפרפורמטיביות ובדפוסים האסתטיים שבהם תפקוד זה מתממש‬

‫‪1‬‬

‫פתח דבר‬

‫בסיפור ובמעמד הביצוע שלו‪ .‬לא בכדי זכתה עבודה מקיפה ומעמיקה זו לפרס טולידאנו‬ ‫למחקר הטוב ביותר של השנה בתחום יהודי ספרד‪ .‬הספר אף תורגם לאנגלית ובשנת ‪2008‬‬ ‫ראה אור בארצות הברית בסדרת פטאי לפולקלור ואנתרופולוגיה יהודית תחת הכותרת ‪The‬‬ ‫‪Heart is a Mirror – The Sephardic Folktale‬‬

‫מילים משביעות מלחם‪ :‬לחקר הפתגם הספרדי–יהודי ראה אור בשנת ‪ .2004‬ספר זה הוא‬ ‫פרי מחקר פורץ דרך בסוגת הפתגם בפולקלור היהודי–ספרדי‪ .‬אמנם נתפרסמו פתגמים כאלה‬ ‫בדפוס מאז המאה הי"ט‪ ,‬אבל המחקר בתחום היה דל ביותר‪ .‬מחקרה של תמר השלים את החסר‪.‬‬ ‫הוא מבוסס על בדיקה וניתוח של כחמישים אלף פתגמים בלאדינו‪ ,‬החל בפתגמים אישיים‬ ‫שתמר עצמה רשמה מפי אמה‪ ,‬עבור דרך פתגמים המבטאים ערכים קבוצתיים‪ ,‬כגון היחס‬ ‫לעולם‪ ,‬לבית‪ ,‬למזל‪ ,‬או למקורות יהודיים‪ ,‬וכלה בפתגמים השאובים ממעגל התרבות היהודית‬ ‫הרחבה והמשמרים–מעצבים את הזיכרון הקולקטיבי‪ .‬באמצעות ניתוח הפתגמים מבקש המחקר‬ ‫לענות על אותה שאלה שהעסיקה את תמר גם בספרה הראשון‪ :‬כיצד מתפקד הפולקלור —‬ ‫הפעם‪ ,‬סוגת הפתגם — ככלי לביטוי ולעיצוב של הזהות האתנית–הקבוצתית של יהודי ספרד‪.‬‬ ‫שאלה זו נבדקה בשלשה מעגלים‪ :‬יצירת היחיד ('המפתגם' או 'המפתגמת'‪ ,‬כלשונה של תמר)‬ ‫והמסגרת המשפחתית; גבולות קבוצתיים וזהות אתנית; זיכרון לאומי ותרבות יהודית‪.‬‬ ‫מילה בשעתה זהב מעלתה‪ :‬הפתגם הספרדי–יהודי בצפון מרוקו נכתב במשותף עם פרופ'‬ ‫יעקב בן–טולילה וראה אור בשנת ‪ .2008‬הספר הוא פרי מחקר שתמר ויעקב‪ ,‬בעצמו יליד‬ ‫טיטואן‪ ,‬דובר וחוקר חכיתיה‪ ,‬היא הניב הספרדי–יהודי ששימש בצפון מרוקו‪ ,‬ערכו במשותף‪.‬‬ ‫פירות המחקר הם תולדה של חיבור מוצלח במיוחד בין מחקר פולקלוריסטי‪ ,‬ספרותי ובלשני‪.‬‬ ‫זהו אוסף מדעי של כאלף פתגמים בחכיתיה‪ ,‬שנלקטו ותועדו ממקורות דבורים‪ ,‬אותם ליקטו‬ ‫המחברים בעבודת שדה‪ ,‬וכתובים — דפוסים וכתבי יד של אספני פתגמים‪ .‬כל הפתגמים‬ ‫תורגמו לעברית ולצידם דברי הסבר מפי המידענים‪ ,‬מידע הקשרי ומקבילות מחמש תרבויות‬ ‫בעלות זיקה לתרבות החכיתיה ומשיקות לה‪ :‬התרבות ההיספאנית‪ ,‬התרבות העברית (המקורות‬ ‫הקאנוניים); תרבות הלאדינו המזרחית (סלוניקי)‪ ,‬התרבות הערבית–היהודית המרוקנית‪,‬‬ ‫והתרבות הערבית–המוסלמית‪ .‬פרקי המבוא למחקר עוסקים בחכיתיה מזה‪ ,‬ובסוגת הפתגם‪,‬‬ ‫והפתגם החכיתי בפרט מזה‪ .‬פרקי המחקר מוקדשים לארבע זוויות פרשניות‪ :‬בלשנית‪ ,‬תמאטית‪,‬‬ ‫הקשרית והשוואתית‪ ,‬וכל אחד מהם בוחן את הפתגמים בזיקה לאחת מן התרבויות המשיקות‪.‬‬ ‫ספר נוסף בסדרת מחקרים זו מצוי כעת בהכנה‪ .‬נושאו הוא מאגיה יהודית–ספרדית‪ ,‬והוא‬ ‫מתמקד בעיקר ב'פריקאנטיס' (לחשי ריפוי) — ז'אנר ספרותי–פואטי מתובנת‪ ,‬שקול ולעיתים‬ ‫מחורז‪ ,‬המתלווה לטקסי ריפוי ובפרט לטקסי גירוש שדים וסילוק עין הרע‪ .‬הספר נסמך על‬ ‫מחקר משותף עם ד"ר אליעזר פאפו ונכתב בידי שניהם במשותף‪.‬‬ ‫ז'אנר נוסף שחקרה תמר הוא המחזה העממי‪ .‬בתחום זה היא פרסמה יחד עם האתנו–‬ ‫מוזיקולוגית שושנה וייך–שחק את הספר לעת כזאת‪ ,‬מחזה מוסיקאלי לפורים בשאלוניקי‪.‬‬ ‫זוהי ההדרה של המחזמר בלאדינו 'שירי אסתר'‪ ,‬שהוצג בסלוניקי‪ .‬לצד הניתוח המוזיקולוגי‬ ‫מידי שושנה‪ ,‬עוסקת תמר בניתוח טקסטואלי של המחזה ומראה כיצד עיבוד מקוצר זה של‬ ‫'אסתר' (מאת ראסין) מתאים עצמו לנסיבות הזמן והמקום‪ ,‬ערב הכיבוש הנאצי של סלוניקי‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫פתח דבר‬

‫פרויקט המחקר הגדול של תמר‪ ,‬שהשתרע למעשה על פני כל שנות עבודתה ושעיקרו‬ ‫איפיון וניתוח מכלול הז'אנרים העממיים של יהודי ספרד‪ ,‬סלל דרך חדשה לחוקרי העתיד‪ .‬הוא‬ ‫מעורר את שימת לב החוקרים לסוגות אורליות שקודם לכן נעדרו מתודעתם‪ .‬עד אז העדיפו‬ ‫להתמקד ברומנסה‪ ,‬שטבעּה האיברי המובהק איפשר להם (רומניסטים בכלל והיספניסטים‬ ‫בפרט) להתייחס גם לקורפוס היהודי מבלי שהיה עליהם להתמחות בתרבותם של יהודי ספרד‪.‬‬ ‫לצד ארבעת הספרים שנזכרו‪ ,‬זכו תחומים רבים נוספים — כגון החידה הספרדית–יהודית‪,‬‬ ‫הזיקה בין שיר לפתגם‪ ,‬סיפורי חלום‪ ,‬אגדות שבחים‪ ,‬מעשיות נשים‪ ,‬הלחש המאגי‪ ,‬הבדיחה‪,‬‬ ‫האנקדוטה והסיפור האישי — לדיון ולהארה בעשרות ממאמריה של תמר‪ .‬מאמרים אלה‪,‬‬ ‫הנוגעים כמעט בכל פינה בתרבות העממית היהודית–ספרדית‪ ,‬מושתתים על פי דרכה‪ ,‬לעתים‬ ‫על עבודת שדה‪ ,‬לעתים על מקורות כתובים‪ ,‬ולעתים על זו ועל אלה גם יחד‪.‬‬ ‫לצד המחקר האנאליטי של תרבות יהודי ספרד‪ ,‬שתמר הציעה בספריה ובמאמריה‪ ,‬ראויות‬ ‫לציון מיוחד שתי אסופות הסיפורים שערכה במתכונת אקדמית‪ ,‬שתיהן עם עמיתים–ידידים‪.‬‬ ‫האחת היא‪ ,Érase una vez… Maimónides: Cuentos tradicionales hebreos ,‬שהוקדשה‪,‬‬ ‫כפי שמעיד שמה‪ ,‬לדמותו של הרמב"ם בסיפור העממי‪ .‬אסופה זו‪ ,‬שנערכה במשותף עם פרופ'‬ ‫אלנה רומרו (מהמועצה הספרדית העליונה למחקר מדעי)‪ ,‬ראתה אור לראשונה בשנת ‪1988‬‬ ‫ומאז זכתה למהדורות אחדות בספרדית ובאנגלית (‪ .)2004‬היא כוללת מאה וחמישה סיפורים‬ ‫(האחרון שבהם‪ ,‬סיפור אישי של תמר על אירוע ההצלה שלה בקהיר‪ ,‬לאחר ביקור בבית‬ ‫הכנסת של הרמב"ם)‪ ,‬לצד מבוא‪ ,‬הערות ורשימת מקורות מפורטת‪ .‬האסופה האחרת‪ ,‬אוצרו‬ ‫של אבא — מאה סיפורים וסיפור מפי יהודי ספרד‪ ,‬התפרסמה שנה לאחר מכן (ב–‪)1989‬‬ ‫ועשתה לה שם רב בקרב חובבי הפולקלור‪ .‬אנתולוגיה זו נערכה במשותף עם פרופ' דב נוי‪,‬‬ ‫ממייסדי הפולקלוריסטיקה הישראלית ומורּה של תמר באוניברסיטה העברית‪ ,‬והיא יוחדה‬ ‫לסיפור העממי של יהודי ספרד‪ .‬נלקטו בה מאה ואחד סיפורים (אף הם בלוויית מבוא רחב‪,‬‬ ‫הערות ומפתחות)‪ ,‬כשהם ערוכים על פי חלוקה לקבוצות משנה בקהילה היהודית–ספרדית‪.‬‬ ‫במובן זה הספר צופה פני המחקר האתנו–פולקלוריסטי שעתיד להתרקם עשרות שנים מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬מחקר שאינו רואה עוד את התרבות היהודית–ספרדית כמקשה אחת‪ ,‬אלא מתעמק בכל‬ ‫קהילה בנפרד‪.‬‬ ‫פעילותה המחקרית של תמר התבטאה אף בעריכה של קבצי מחקר רבים‪ .‬ראויים לציון שני‬ ‫כתבי העת שייסדה ושבעריכתם היא שותפה עד היום‪ ,‬כל אחד מהם בתחום אחר של עבודתה‬ ‫המדעית‪ .‬האחד הוא מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‪ ,‬שנוסד בשנת ‪ 1981‬באוניברסיטה‬ ‫העברית במשותף עם פרופ' גלית חזן רוקם; בהמשך הצטרפו לעריכה פרופ' הגר סלמון ופרופ'‬ ‫שלום צבר‪ .‬כתב העת השני הוא איל פריזנטי‪ :‬מחקרים בתרבות יהודי ספרד‪ ,‬שנוסד במשותף‬ ‫עם פרופ' יעקב בן–טולילה וד"ר אליעזר פאפו בשנת ‪ 2007‬בהוצאת מרכז גאון באוניברסיטת‬ ‫בן–גוריון בנגב‪ .‬תמר אף הוזמנה לערוך שתי חוברות של ‪European Journal of Jewish‬‬ ‫‪ — Studies‬האחת‪ ,‬שנערכה במשותף עם ד"ר יובל הררי‪ ,‬והוקדשה לפולקלור יהודי‪ ,‬והשנייה‬ ‫חוברת שיוחדה לתרבות יהודי ספרד — וכן חוברת מיוחדת של כתב העת לספרות עברית רב‬ ‫קול‪ ,‬שהוקדשה לספרות העממית‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫פתח דבר‬

‫המוניטין הרבים שתמר רכשה הוביל להזמנתה כפרופסור אורחת באוניברסיטאות בחו"ל‬ ‫(אוניברסיטת ייל בארצות הברית; אוניברסיטת הקומפלוטנסה במדריד; ואוניברסיטת גרנדה‪,‬‬ ‫שם היא עורכת מחקר משותף עם פרופ' מריה חוסה קאנו) וכשופטת של פרסים יוקרתיים‬ ‫(ובכללם פרס ישראל) ומלגות בינלאומיות בתחום מדעי היהדות‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הוקירה‬ ‫אוניברסיטת בן–גוריון את פועלה בהעניקה לה קתדרה חדשה לחקר יהדות ספרד‪ ,‬עליה‬ ‫היא מופקדת עד היום‪ .‬בשנים שלאחר מכן זכתה תמר בשני פרסי הצטיינות על פעילותה‪,‬‬ ‫מטעם נשיאת האוניברסיטה ומטעם הרקטור‪ ,‬ובשנת ‪ 2012‬העניק לה מלך ספרד חואן קרלוס‪,‬‬ ‫באמצעות שגריר ארצו בישראל‪ ,‬את אות 'מסדר המעלה האזרחי'‪ ,‬כהוקרה על מופת הישגיה‬ ‫בחקר תרבות יהודי ספרד‪.‬‬ ‫לאורך כל שנות עבודתה באוניברסיטה היתה תמר מעורבת בחיים האקדמיים בשורה של‬ ‫יוזמות ותפקידים‪ .‬היא הקימה את החטיבה ללימודי פולקלור (ועמדה בראשה במשך למעלה‬ ‫מעשור)‪ ,‬יזמה את הקמת המסלול לתואר ראשון בלימודי פולקלור‪ ,‬והקימה את תכנית הלימודים‬ ‫לספרויות יהודיות‪ ,‬את החטיבה ללימודי ספרות עברית בקמפוס באילת‪ ,‬את החטיבה ללימודי‬ ‫פולקלור במכללת אחווה‪ ,‬ואת תכנית אופ"ק (אוניברסיטה פעילה בקהילה)‪ .‬מיד עם פרישתה‬ ‫הוזמנה להקים מחלקה בין–תחומית במדעי הרוח והחברה במכללת אחווה‪ .‬מעל לכל אלה‬ ‫נישא ללא ספק מרכז משה דוד גאון לחקר הלאדינו‪ ,‬שתמר יזמה והקימה ושבראשו היא עמדה‬ ‫עד היום‪ .‬מרכז זה‪ ,‬שעליו עיקר גאוותה‪ ,‬זכה למוניטין רבים בארץ ובעולם כמרכז מוביל‪,‬‬ ‫המעודד מחקר ופרסום‪ ,‬תומך בסטודנטים ואף מקיים פעילות קהילתית ציבורית‪.‬‬ ‫במהלך תקופה זו כיהנה תמר גם בתפקידים מינהליים רבים‪ .‬פעמיים נבחרה לראשות‬ ‫המחלקה לספרות עברית‪ ,‬היתה חברה בוועדות מרכזיות במחלקה‪ ,‬בפקולטה למדעי הרוח‬ ‫והחברה ובאוניברסיטה בכלל‪ ,‬היתה חברת סנאט‪ ,‬חברת הוועדה המרכזת הכלל–אוניברסיטאית‬ ‫של הרקטור‪ ,‬ואף נבחרה לוועדה לקידום נשים באקדמיה‪ .‬אף מחוץ לאוניברסיטה מילאה‬ ‫תפקידים רבים‪ .‬בין השנים ‪ 2012-2008‬כיהנה כחברת המועצה להשכלה גבוהה; כיועצת‬ ‫מדעית ראשית לתרבות יהודי ספרד במשרד החינוך‪ ,‬כחברת הוועד המנהל של האיגוד העולמי‬ ‫למדעי היהדות ושל חברת ספרד‪ ,‬כחברת המועצה של מכון בן–צבי‪ ,‬של הרשות הלאומית‬ ‫לתרבות הלאדינו ושל הפדרציה הספרדית‪.‬‬ ‫המחקרים הרבים שתמר ביצעה וכתבה יחד עם עמיתים מעידים על אישיותה כשוחרת‬ ‫דיאלוג‪ ,‬שיתוף‪ ,‬והפריה הדדית‪ .‬כזו היתה דרכה גם בתפקידיה המנהליים הרבים ובהוראה‪ ,‬כפי‬ ‫שיעידו תלמידיה — הן הללו שנקבצו ובאו לשיעוריה והן‪ ,‬ובעיקר‪ ,‬תלמידי המחקר הרבים‬ ‫שכתבו בהדרכתה עבודות מוסמך‪ ,‬דוקטור ובתר דוקטורט‪.‬‬ ‫תמר מעולם לא האמינה בפעילות אקדמית המנותקת מן השטח‪ ,‬לעבודתה היו תמיד‬ ‫השלכות גם במישור הקהילתי‪ .‬בפרט הדברים אמורים בנוגע לקהילה דוברת הלאדינו בארץ‪.‬‬ ‫כמי שמאמינה בחשיבותה של חברה רב תרבותית בישראל‪ ,‬תמר תרמה ללא לאות להעצמת‬ ‫הקהילה היהודית–ספרדית‪ ,‬להעמקת הקשרים בין חבריה ולהפצת מורשתה‪ .‬מתוך תפיסה‬ ‫זו של שליחות‪ ,‬היא מרצה מזה שנים בהתנדבות במסגרות שונות ברחבי הארץ ואף הקימה‬ ‫בבאר שבע חוג קהילתי של דוברי לאדינו שנפגש בקביעות‪ .‬במסגרת זו היא גם תרמה רבות‬ ‫‪4‬‬

‫פתח דבר‬

‫מניסיונה ומידיעותיה‪ ,‬כששימשה כחברת הוועד של המרכז החינוכי הספרדי בירושלים ושל‬ ‫אגודת הידידות ישראל–ספרד‪ ,‬כחברת ועדת התרבות של ועד העדה הספרדית ועדות המזרח‬ ‫בירושלים‪ ,‬וכראש האגודה החינוכית יהלו"ם‪ ,‬המקדמת לימוד מורשת היהדות לעולים חדשים‪.‬‬ ‫לפעילות ציבורית זו יש להוסיף‪ ,‬כמובן‪ ,‬גם את פרסומיה שנועדו לקהל הרחב‪ .‬ראויים‬ ‫לציון קובץ הסיפורים לילדים בשם שבעת אגוזי הפלא‪ ,‬שערכה יחד עם עמלה עינת (‪;)1992‬‬ ‫המדריך למורה בשם ספר המעשיות (‪ ;)1996‬קובץ הסיפורים האתיופים בשם תרת תרת‪ ,‬אף‬ ‫הוא בעריכה משותפת עם עמלה עינת (‪ ;)1996‬ושמחת פורים‪ ,‬ספר דו–לשוני (עברית‪-‬לאדינו)‬ ‫שנערך במשותף עם הצייר בני נחמיאס‪ ,‬ובו נוסח ארם צובא של מגילת אסתר‪ ,‬תרגומה‬ ‫ללאדינו (פרי עטו של אברהם בן יצחק אסא‪ ,)1744-1739 ,‬ובצדם ציורים מקוריים ומאמרים‬ ‫אחדים על פורים (‪.)2007‬‬ ‫ספר זה מוענק לתמר לרגל צאתה לגמלאות באוניברסיטת בן–גוריון בנגב‪ ,‬כמנחה מיד‬ ‫עמיתיה ותלמידיה‪ .‬אין בו רק סיכום של עידן פורה ושופע שתם‪ ,‬כי אם גם סימן לתחילתו של‬ ‫עידן חדש‪ ,‬מאתגר לא פחות‪ .‬לאחרונה מונתה תמר‪ ,‬על ידי שרת התרבות והספורט‪ ,‬הגב' לימור‬ ‫ליבנת‪ ,‬ליושבת ראש מועצת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו‪ .‬היא מקבלת את התפקיד‬ ‫לאחר פרישתו של מר יצחק נבון‪ ,‬הנשיא החמישי של מדינת ישראל‪ .‬תמר אינה רק הבחירה‬ ‫הטבעית לתפקיד זה‪ ,‬היא גם האדם הראוי והמבטיח ביותר לקידום תרבות הלאדינו והפצתה‪.‬‬ ‫תחת שרביטה הפך מרכז גאון לאחד המוקדים החשובים בעולם של חקר תרבות הלאדינו‪ ,‬ואין‬ ‫ספק שגם את הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו היא תוביל באותה דרך‪ .‬יחד עם כל שוחרי‬ ‫תרבות הלאדינו בארץ ובעולם‪ ,‬אנחנו מאחלים לך הצלחה מרובה בדרכך החדשה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אנו מבקשים להודות למי שמתוך הוקרה ואהבה לתמר סייעו בהוצאת הספר‬ ‫המוקדש לה‪ :‬בראש ובראשונה לראשי אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‪ ,‬לפרופ' רבקה כרמי‪,‬‬ ‫נשיאת האוניברסיטה; לפרופ' צבי הכהן‪ ,‬רקטור האוניברסיטה; ולפרופ' דייוויד ניומן‪ ,‬דיקן‬ ‫מדעי הרוח והחברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אני מודים לרשות הלאומית לתרבות הלאדינו‪ ,‬ולמר יצחק נבון‬ ‫שעמד בראשה בתחילתו של פרויקט זה; למרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי‬ ‫באוניברסיטת בר–אילן‪ ,‬ולעומד בראשו פרופ' שמואל רפאל; ואחרון חביב‪ ,‬לשוחר תרבות‬ ‫הלאדינו הנדיב‪ ,‬מר מישאל בן–מלך‪ .‬יעמדו כולם על הברכה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫באר שבע‪ ,‬אדר תשע"ה‬

‫‪5‬‬

‫העורכים‬

‫ריינה כהן‬

‫ריינה כהן‬ ‫סופרת ומיסטיקאית יהודייה משאלוניקי‬ ‫במפנה המאה ה–‪ 19‬ותחילת המאה ה–‪20‬‬ ‫גילה הדר‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬

‫בתקופה האחרונה פורסמו ספרים ומאמרים רבים העוסקים בקול הנשי ובכתיבה של נשים‬ ‫בעברית וביידיש בשלהי המאה ה–‪ 19‬ובתחילת המאה ה–‪ .20‬רוב הספרים והמאמרים מביאים‬ ‫את קולן וכתיבתן של נשים יהודיות שנולדו ויצרו במזרח אירופה ביידיש ובעברית‪ 1.‬קולן של‬ ‫הנשים היהודיות הספרדיות שחיו ויצרו באימפריה העות'מאנית ובצפון אפריקה‪ 2‬לא נשמע‬ ‫ולא יצא לאור‪ .‬התפיסה הרווחת היא שבשל הדרתן מלימודי קודש ומהשכלה כללית ובשל‬ ‫‪ 1‬‬

‫איריס פרוש‪ ,‬נשים קוראות‪ :‬יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע–עשרה‬ ‫(ראו בעיקר "מנגנון השליטה הרבנית ושטח ההפקר של הנשים"‪ ,‬עמ' ‪ ,)16-14‬תל–אביב תשס"א‪Iris .‬‬ ‫‪Parush, Reading Jewish women: Marginality and Modernization in Nineteenth-Century‬‬ ‫‪ ;Eastern European Jewish Society, Waltham, MA 2004‬מרגלית שילה‪ ,‬אניקשטר‪ ,‬רבקה ליפה‪,‬‬

‫‪ 2‬‬

‫הקול הנשי הירושלמי‪ :‬כתבי למדניות מן המאה התשע–עשרה‪ ,‬ירושלים [תשס"ד] ‪ ;2004‬טובה כהן‪,‬‬ ‫שמואל פיינר‪" ,‬טוב לך כי לא תדעי שפת אבותייך‪ :‬מגדר כמחסום תרבות‪ :‬הדרתן של הנשים מן התרבות‬ ‫העברית"‪ ,‬בתוך‪ :‬טובה כהן‪ ,‬שמואל פיינר (עורכים)‪ ,‬קול עלמה עברייה‪ :‬כתבי נשים משכילות במאה‬ ‫התשע–עשרה‪ ,‬תל–אביב [תשס"ז] ‪ ,2006‬עמ' ‪.16-9‬‬ ‫המחקר העוסק בכתיבה הנשית בקהילות היהודיות הספרדיות נמצא בראשיתו‪ .‬בין הראשונים שחקרו את‬ ‫פרקטיקת הכתיבה הייחודית של נשים ספרדיות הוא ד"ר אליעזר פאפו‪ ,‬שכתב על הסופרת והמחזאית‬ ‫ילידת סרייבו לאורה פאפו‪ .‬אליעזר פאפו‪" ,‬חייה ומפעלה הספרותי של לאורה פאפו‪' ,‬בוכוריטה'‬ ‫המחזאית הראשונה שכתבה בספרדית יהודית"‪ ,‬מכאן ח [תשס"ז] ‪ ,2008‬עמ' ‪" ;89-61‬משנתה הלשונית‬ ‫של לאורה פאפו‪' ,‬בוכוריטה'‪ ,‬בהקשרה ההיסטורי והחברתי"‪ ,‬פעמים ‪[ 118‬תשס"ט] ‪ ,2009‬עמ' ‪125‬ו‪-‬‬ ‫‪ ;175‬פרופ' מיכאל אלפרט חוקר את כתביה של הסופרת רוזה גבאי (‪ .)~1936-1850‬רוזה גבאי‪ ,‬לה‬ ‫קורטיזיה או ריגלאס דיל בואין קומפורטאמיינטו (ספר הדרכה לנשים להתנהגות מערבית)‪ ,‬קונסטנטינופלי‪,‬‬ ‫איל טיליגראפו‪Michael Alpert, “La Kortesiya o reglas del buen komportamyento .1871 ,‬‬ ‫‪Constantinopla, 1871) de Rosa de Yejeskel Gabay”, in Paloma Diaz-Mas and Maria‬‬ ‫‪Sanchez Perez (eds.), Los Sefardies ante los retos del mundo contemporaneo: Identidad y‬‬ ‫‪.mentalidades, Madrid 2010, pp 271-282‬‬

‫‪149‬‬

‫גילה הדר‬

‫דחיקתן לשוליים החברתיים‪ ,‬החינוכיים והכלכליים רוב הנשים לא ידעו קרוא וכתוב‪ ,‬ולכן‬ ‫לא כתבו‪ .‬מהסקירה הקצרה של כתיבה נשית יהודית ספרדית ומדלות המחקר העוסק בנשים‬ ‫כותבות עולה שאין אנו יודעים על היקף התופעה של כתיבת נשים‪ ,‬בעיקר משום שרוב הספרים‬ ‫לא הודפסו ולא פורסמו‪ ,‬ושכתבי יד פרטיים נעלמו במעמקי ספריות ברחבי העולם‪ .‬מקצת‬ ‫הספרים עלו באש התבערה שאחזה בעם היהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ואחרים‬ ‫ממתינים לחוקר‪/‬ת שיגלו אותם‪ ,‬כמו האוטוביוגרפיה של ריינה כהן משאלוניקי‪ ,‬ארבע מאות‬ ‫‪3‬‬ ‫עמודים בכתב יד סוליטריאו צפוף שנמצא במיקרופילם בספריה הלאומית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫מאמר זה מבקש להפנות את המבט מן הנשים הקוראות ולהאיר על הנשים הכותבות‪ ,‬נשים‬ ‫שהוציאו לאור ספרים‪ .‬אנו נתמקד בנערה יהודייה ילידת שאלוניקי‪ ,‬ריינה כהן‪ ,‬שהוציאה לאור‬ ‫שלושה ספרים ופרסמה בעיתונות מאמרים פוליטיים העוסקים בגלות וגאולה‪ ,‬במשיחיות‬ ‫‪4‬‬ ‫ובתחייה לאומית‪.‬‬

‫על חינוך בנות וכתיבת נשים בשלהי המאה ה–‪ 19‬ובשנים הראשונות של המאה‬ ‫ה–‪ 20‬בשאלוניקי‬ ‫המקורות העיקרים המאירים על נשים ספרדיות במרחב העות'מאני בשלהי המאה ה–‪19‬‬ ‫ובתחילת המאה ה–‪ ,20‬תקופה של שינויים ותמורה ביהדות העות'מאנית‪ ,‬הם ספרות המוסר‬ ‫הרבנית‪ 5‬ועיתונות התקופה שנכתבו בלאדינו‪ .‬מחברי ספרות המוסר ועורכי העיתונים היו‬ ‫ברובם בוגרי בתי ספר מסורתיים‪ ,‬וחלקם אף השלימו את השכלתם החילונית בבתי הספר של‬ ‫‪6‬‬ ‫כי"ח שנפתחו בשלהי המאה ה–‪ 19‬בקהילות היהודיות בצפון אפריקה ובאימפריה העות'מאנית‪.‬‬ ‫ספרות המוסר נכתבה בעיקר כספרות עממית לאנשים הפשוטים‪ .‬אחד החידושים בספרות‬ ‫המוסר הוא ההתייחסות לנשים‪ ,‬שעד אותו הזמן היו מודרות מהלימוד המסורתי‪ ,‬כשומעות‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪ 4‬‬

‫‪ 5‬‬

‫מיקרופילם ‪ ,F 16032‬הספריה הלאומית‪ ,‬ירושלים‪ .‬תודה לספרן והביבליוגרף מספרית יד יצחק בן–צבי‬ ‫ד"ר דב הכהן‪ ,‬שהכיר לי את ריינה‪.‬‬ ‫ריינה כהן‪" ,‬לאס מוג'אג'אס מודירנאס‪ :‬אונה בואין ליסייון אה סיירטאס מוג'אג'ס די מואיסטרה איפוקה‬ ‫פור קיטארלאס דיל קאמינו ייראדו" ‪" ;1898‬פור לוס מודירנוס‪ :‬און ראזונאמיינטו קונטרה לה מאנסיב'יס די‬ ‫מואיסטרה איפוקה" ‪ ;1899‬קומינטארייו די דניאל‪ ,‬סאלוניקו‪ .5661 ,‬כמו כן כתבה ל"פרוגריסו די ב'יינה" ול"לה‬ ‫ב'ארה" קהיר (לא מצאתי את הכתבות)‪.‬‬ ‫על ספרות המוסר הרבנית באימפריה העות'מאנית ועל יחסה לנשים קוראות ראו‪Matthias B. :‬‬ ‫‪Lehmann, Ladino Rabbinic Literature and Ottoman Sephardic Culture, Bloomington and‬‬ ‫‪.Indianapolis 2005, pp. 68-69, 81-82‬‬

‫‪ 6‬‬

‫על כי"ח באימפריה העות'מאנית ראו‪ :‬אהרון רודריג‪ ,‬חינוך‪ ,‬חברה והיסטוריה‪',‬כל ישראל חברים'‬ ‫ויהודי אגן הים התיכון ‪ ,1929-1860‬מאנגלית ומצרפתית צ' זמירי‪ ,‬ירושלים תשנ"א; על זכרונות‬ ‫אישיים אודות כי"ח בשאלוניקי ראו‪ :‬סעדי הלוי‪" ,‬מיס מימורייאס"‪ ,‬אקסייון‪ ;2.3.1932 ,‬גילה הדר‪" ,‬כי"ח‬ ‫בסלוניקי‪ :‬שפה‪ ,‬מגדר‪ ,‬פוליטיקה ‪ ,"1941-1837‬פעמים (בדפוס)‪.‬‬ ‫‪150‬‬

‫ריינה כהן‬

‫וכקוראות פוטנציאליות‪ 7.‬אליעזר פאפו‪ ,‬בספרו פלא יועץ‪ ,‬ממליץ על הקמת קבוצות קריאה‬ ‫לנשים ומצדד בכך שתלמדנה את בנותיהן לקרוא‪ 8.‬גם איזאק אמאראג'י ויוסף ששון‪ ,‬בספרם‬ ‫מוסר השכל‪ ,‬כתבו שנכון ללמד את הבנות את לשון הקודש ואת שפת המקום‪ ,‬והמליצו‬ ‫‪9‬‬ ‫שנערות תלמדנה קריאה‪ ,‬כתיבה‪ ,‬חשבון‪ ,‬תפילות וכן מקצוע‪.‬‬ ‫מאמצע המאה ה–‪ 19‬התחוללה באימפריה העות'מאנית ובקהילות היהודיות מהפיכה‬ ‫חינוכית‪ :‬לצד בתי ספר ממשלתיים שנועדו למוסלמים בלבד‪ ,‬פעלו בתי הספר של המיסיון‬ ‫‪10‬‬ ‫הקתולי והפרוטסטנטי‪ ,‬בתי ספר פרטיים ובתי הספר של כי"ח‪.‬‬ ‫מהקוריקולום של בתי הספר הפרטיים שפעלו תחת חסות ממשלת איטליה ושל בתי הספר‬ ‫של כי"ח עולה כי חלק מהבוגרות ידעו מספר שפות‪ :‬לאדינו‪ ,‬איטלקית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬אנגלית‬ ‫ועברית‪ ,‬ורכשו ידע כללי בגיאוגרפיה‪ ,‬בהיסטוריה ובמדעים‪ .‬המורות והמנהלות בתי הספר‬ ‫של כי"ח שהשלימו את השכלתן בבית המדרש למורים בפריס קיבלו כלים חינוכיים וכישורים‬ ‫‪11‬‬ ‫לחיים‪ .‬הן יזמו‪ ,‬חינכו והנחילו את ערכי השוויון והזכות לכבוד ולהבעת דעה לתלמידותיהן‪.‬‬ ‫היו להן דעות‪ ,‬היו להן מילים והיו להן מטרות‪ ,‬והן יישמו אותן‪ ,‬לעיתים בניגוד לדעת הנהגת‬ ‫‪12‬‬ ‫כי"ח‪ ,‬ולעיתים אף הגיעו לידי קונפליקט חריף עם הנהגת הקהילה והוועד הרוחני שלה‪.‬‬ ‫החידוש והייחוד במהפכת החינוך בבתי הספר של כי"ח ובבתי הספר של המיסיון הקתולי‬ ‫והפרוטסטנטי התבטאו בפתיחת שערי בית הספר והחינוך לילדים ולילדות ממשפחות עניות‪.‬‬

‫‪ 7‬להמן (הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪68-69‬‬ ‫‪ 8‬אליעזר פאפו (‪ ,)1828-1785‬פלא יועץ (וינה ‪ ,)1872-1870‬סלוניקו‪ ,‬דפוס עץ החיים תרנ"ט‪-‬תר"ס‬ ‫[‪.]1900-1899‬‬ ‫‪ 9‬יצחק בכור אמאראג'י ויוסף מאיר ששון‪ ,‬מוסר השכל‪ ,‬סלוניקו‪ ,‬דפוס עץ החיים [תרנ"א?]‪,1892 ,1841 ,‬‬ ‫‪ .1849‬על יצחק בכור אמאראג'י ראו‪ :‬יצחק שמואל עמנואל‪" ,‬בתי דפוס ומדפיסים (רע"ב‪-‬תשכ"ח)"‪,‬‬ ‫בתוך‪ :‬דוד א' רקנטי (עורך)‪ ,‬זכרון שלוניקי‪ :‬גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן‪ ,‬ח"ב‪ ,‬תל–אביב‬ ‫תשל"ב‪-‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.249-230‬‬ ‫‪ 1 0‬אלה גרינברג‪" ,‬חינוך נשים בין קהיר לאיסטנבול"‪ ,‬בתוך‪ :‬רות רודד ונוגה אפרתי (עורכות)‪ ,‬נשים‬ ‫ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים‪ ,‬ירושלים תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪Alan Duben and Cem Behar, .26-7‬‬ ‫‪Istanbul Households, Marriage, Family and Fertility 1880-1940, Cambridge 1991, pp.‬‬ ‫‪.216-221‬‬ ‫‪Frances Malino, “Prophets in their own Land? Mothers and Daughters of the AIU”, Nashim 11‬‬ ‫‪3 (2000), pp. 56-73; Joy A. Land, Corresponding Lives: Women Educators of the Alliance‬‬ ‫‪Israélite Universelle School for Girls in the City of Tunis, 1882-1914, Los Angeles 2006,‬‬ ‫‪.http://escholarship.org/uc/item/6dr950wk‬‬

‫‪ 12‬על אליס גירון‪ ,‬מנהלת בית הספר לבנות באדירנה‪ ,‬ראו‪ :‬אביגדור לוי‪" ,‬לקורות יהודי אדירנה במלחמות‬ ‫הבלקן על פי יומנה של מחנכת יהודיה"‪ ,‬המזרח החדש לט (תשנ"ז‪-‬תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪ ;45-16‬ראו גם‪Erol :‬‬ ‫‪Haker, Edirne: Its Jewish Community, and Alliance Schools 1867-1937, Istanbul 2006, pp.‬‬ ‫‪.196-200‬‬

‫‪151‬‬

‫גילה הדר‬

‫אולם לא כל הילדים למדו בבתי הספר‪ ,‬וילדי העניים המשיכו להוות את רוב מניינו ובניינו של‬ ‫‪13‬‬ ‫מעמד הפועלים בשאלוניקי ובאימפריה העות'מאנית בכלל‪.‬‬ ‫במקביל למהפכת החינוך החלה לפרוח העיתונות בשאלוניקי‪ ,‬בעיקר עיתונות יהודית‬ ‫בלאדינו שהודפסה בכתב רש"י‪ 14.‬העיתון שהשפיע על דורות של עיתונאים ועורכים‬ ‫‪15‬‬ ‫ועיצב את דעתם היה 'לה איפוקה' (התקופה) (‪ ,)1918-1875‬בבעלות משפחת סעדי הלוי‪.‬‬ ‫עורכי העיתונים הבינו שנשים משכילות הן קוראות וקונות פוטנציאליות של עיתונים‪.‬‬ ‫אולם רק ב–‪ 31.8.1900‬פורסמה בעיתון 'לה איפוקה' שירה בשם "אילוזייוס אה לואיזה"‪,‬‬ ‫שנכתבה בוודאות ע"י אישה‪ ,‬שרה אלחנאטי‪ ,‬צעירה ילידת לאריסה‪ 16.‬בשנת ‪ 1905‬פורסם‬ ‫בעיתון מכתב למערכת שנשלח ע"י אליגרי מאטאלון‪ ,‬מורה בכי"ח‪ ,‬שהצביעה על החשש‬ ‫מהתבוללות תרבותית‪ 17,‬וב–‪ 20.7.1906‬כותבת אליגרי מאטאלון מכתב נוקב‪ ,‬המגנה את‬ ‫העיתונות השאלוניקאית על התעלמותה ממאבקן של המורות לשיפור שכרן‪ .‬העיתונות אמנם‬ ‫תמכה במאבק המורים להטבת תנאיהם והעלאת שכרם‪ ,‬אולם לא התייחסה כלל לשכרן העלוב‬ ‫של המורות (כ–‪ 10%‬משכרם של המורים העניים)‪:‬‬ ‫‪...‬הנכנסות לבית הספר עם עלות החמה ויוצאות לעת ערב‪ .‬אין להן ימי חופשה וחופשות‬ ‫ארוכות‪ ...‬זה עצוב! ולומר שעם שכר עלוב זה המורות בבתי הספר צריכות לתמוך‬ ‫‪18‬‬ ‫במשפחותיהן‪ ,‬להכין לעצמן נדוניה‪ ,‬כלי מיטה וכו'‪....‬‬

‫‪ 1 3‬גילה הדר‪" ,‬כרמן בשאלוניקי‪ :‬מגדר‪ ,‬משפחה ומאבק בקרב פועלות הטבק היהודיות בשאלוניקי"‪,‬‬ ‫פעמים ‪( 107‬אביב תשס"ו)‪ ,‬עמ' ‪.38-5‬‬ ‫‪ 14‬ראו‪ :‬דוד בנבנישתי‪ ,‬משאלוניקי לירושלים‪ ,‬ח"ב‪ ,‬ירושלים ‪ ,1983-1982‬עמ' ‪ ;168-137‬משה דוד‬ ‫גאון‪ ,‬העיתונות בלאדינו‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ' ‪ ;74‬גילה הדר ואחרים‪ ,‬העיתונות היהודית‪ ,‬קהילות‪ :‬ספר יוון‪,‬‬ ‫בעריכת אייל ג'יניאו‪ ,‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן–צבי תשע"ד‪.218-201 ,‬‬ ‫‪ 15‬אימפריית העיתונות של משפחת סעדי הלוי פעלה משנת ‪ 1875‬עד שנת ‪ 1897‬ללא תחרות‪ ,‬ושימשה‬ ‫בית גידול וחינוך לעיתונאים יהודים בשאלוניקי ומחוצה לה‪ ,‬ביניהם דוד פלורנטין ואחרים שהקימו את‬ ‫העיתון המתחרה "איל אב'יניר"‪ ,‬אליהו שם טוב ארדיטי ("לה טריבונה ליבירה") (הבמה החופשית)‪ ,‬אליהו‬ ‫ב'יאסי‪ ,‬המשורר שלמה שלם ואחרים‪ .‬כמעט כל אחד מכתבי העיתון שימש לאחר מכן ככתב או כעורך‬ ‫בעיתונים אחרים מכל גווני הקשת הפוליטית; ‪Aron Rodrigue, Sarah Abrevaya Stein (eds.), A‬‬ ‫‪Jewish Voice from Ottoman Salonica: The Ladino Memoir of Sa'adi Besalel a-Levi, trans.‬‬ ‫‪.Isaac Jerusalmi, Stanford 2012‬‬

‫‪ 16‬שרה אלחנאטי‪" ,‬אילוז'ייוס אה לואיזה"‪ ,‬לה איפוקה‪ ;31.8.1900 ,‬ראו גם סדרת כתבות חתומה ע"י ‪Mlle‬‬ ‫‪ :Elisa‬לה איפוקה‪ 8.11.1901 ,3.5.1901 ,15.2.1901 ,27.7.1900 ,‬ועוד‪Elena Romero, “Mlle .‬‬ ‫‪Elisa: Una periodista colaboradora del periodic de Salonica La Epoca aprincipios del siglo‬‬ ‫‪XX”, Congreso internacional: Mujeres Sefaradies lectoras y escritoras (siglos XIX-XXI),‬‬ ‫‪.Madrid, 17-19, octubre 2012‬‬ ‫‪ ,Mlle Alegre Matalon 1 7‬לה איפוקה‪.29.12.1905 ,‬‬ ‫‪" ,Mlle Alegre Matalon 18‬פור לאס מאיסטראס די איסקולה"‪ ... :20.7.1906 ,‬אינטראנדו אלה איסקולה אל‬

‫‪152‬‬

‫ריינה כהן‬

‫נראה שעורכי העיתונים בשאלוניקי ידעו בדיוק מה נשים רוצות‪ ,‬מה נשים צריכות ומה נשים‬ ‫חושבות‪ ,‬ופרסמו את "הגיגי הנשים" במדורים מיוחדים שנקראו "בולה קלארה"‪" 19,‬בולה‬ ‫מלכה"‪ 20‬ו"בולה ג'אנג'ה"‪ 21.‬היו אלה מאמרים פוליטיים–חברתיים נוקבים שנכתבו בסגנון "נשי‬ ‫שאלוניקאי"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שפה ארכאית‪ ,‬פשוטה ועממית‪ ,‬השונה מסגנון הכתיבה העיתונאי‪ .‬כוונת‬ ‫המדור לא הייתה לתת במה לנשים בענייני דיומא‪ ,‬אלא להעביר מסר פוליטי וחברתי בשפה‬ ‫‪22‬‬ ‫היתולית‪ ,‬שנונה ועסיסית‪ .‬דהיינו‪ ,‬הגברות המכובדות היו גברים שחתמו בפסבדונים נשי‪.‬‬ ‫כך שלמרות מהפכת החינוך שהתחוללה בכל האימפריה העות'מאנית מאמצע המאה‬ ‫ה–‪ — 19‬בתי ספר ממשלתיים שנועדו למוסלמים‪ ,‬בתי ספר של המיסיון הקתולי והפרוטסטנטי‪,‬‬ ‫בתי ספר פרטיים ובתי הספר של כי"ח — הנשים לא נטלו חלק במהפכת התקשורת‪ ,‬להוציא‬ ‫‪23‬‬ ‫סופרת צעירה‪ ,‬לא נשואה‪ ,‬בשם ריינה כהן‪.‬‬ ‫בסוף המאה ה–‪ 19‬ובתחילת המאה ה–‪ 20‬יצאו לאור בשאלוניקי שלושת הספרים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬לאס מוג'אג'אס מודירנאס‪ :‬אונה בואין ליסייון אה סיירטאס מוג'אג'אס די מואיסטרה איפוקה‬ ‫פור קיטארלאס דיל קאמינו ייראדו"‪ ,‬סלוניקי ‪ ,1898‬פור לה סיניורינה ריינה מ' הכהן (הנערות‬ ‫המודרניות‪ :‬שיעור טוב לנערות מסוימות בתקופתנו על מנת להניא אותן מהדרך הטועה‪,‬‬ ‫הנערה ריינה מ' כהן)‪.‬‬ ‫אמאניסיר דיל דיאה‪ ,‬אילייאס נו סאלין קי אל אנוג'יסיר; פארה אילייאס נו איי ני ריקריאסייוניס ני ב'אקאנסאס‪....‬‬ ‫איס טריסטי! אי דיזיר קי קון איסטה פאגה מיסקינה לאס מאאיסטראס די איסקולאס פארטיקולאריס דיב'ין‬ ‫אלייודאר סוס פאריינטיס‪ ,‬אפאריז'ארסין אונה דוטה‪ ,‬בלאנקיריאה‪ ,‬איטס‪;"...‬‬ ‫על הנדוניה ומשמעותה ראו‪Jack Goody, Bridewealth and Dowry, Cambridge, Eng. :‬‬

‫ ‬

‫‪1973; Michael Herzfeld, “The Dowry in Greece: Terminological usage and Historical‬‬ ‫‪.Reconstruction”, Ethnohistory 27, no. 3 (Summer 1980), pp. 225-241‬‬

‫ ‬

‫‪ 19‬‬

‫‪ 20‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪ 22‬‬

‫‪ 23‬‬

‫על הנדוניה ומשמעותה בקרב המשפחות היהודיות בשאלוניקי ראו‪ :‬גילה הדר‪" ,‬נישואין כאסטרטגית‬ ‫קיום ערב הגירוש למחנות ההשמדה בשאלוניקי ‪ :1943‬המשכיות ותמורה"‪ ,‬איל פריזינטי ‪ ,)2007( 1‬עמ'‬ ‫‪.225-209‬‬ ‫בולה קלארה‪" ,‬קרוניקה פופולאר"‪ ,‬לה איפוקה‪ ,31.8.1906 ,‬על ההבדלים בין החינוך בכי"ח לחינוך‬ ‫בתלמוד תורה‪ .‬בולה פירושו גברת מכובדת‪ ,‬רבת שנים‪ ,‬ללא השכלה‪ ,‬אולם בעלת חכמת חיים הנובעת‬ ‫בעיקר מאריכות ימים ושנים‪.‬‬ ‫בולה מלכה‪" ,‬קרוניקה"‪ ,‬איל שאמאר (הסטירה)‪ ,28.1.1921 ,‬על עליית מחירי הלחם והשביתות באירופה‪.‬‬ ‫בולה ג'אנג'ה‪" ,‬לאס פוסטימאס די ג'אנג'ה"‪ ,‬איל ג'אקיטון (סטירת לחי)‪ 21 ,‬שבט ‪ ,1922‬על הקמת בית יתומות‪.‬‬ ‫השימוש בפסבדונים בכלל ובפסבדונים נשי היה נפוץ‪ .‬דוד בוניס‪ ,‬קולות משאלוניקי היהודית‪ :‬קטעים‬ ‫מהסדרות ההיתוליות בג'ודזמו "טיאו איזרה אי סו מוז'יר בינוטה" ו"טיאו בוחור אי סו מוז'יר ג'אמילה"‬ ‫מאת משה קאזיס‪ ,‬ירושלים‪-‬שלוניקי תש"ס (‪ ;)1999‬ראו גם העיתונאי‪ ,‬העורך‪ ,‬המתרגם והסופר יצחק‬ ‫(איזאק) דוד פלורנטין שפרסם רבים מספריו תחת שם העט מגדה ז'אן פ'לוריאן‪.‬‬ ‫ריינה כהן חיברה מספר ספרים‪ ,‬אולם רק שלושה יצאו לאור‪ .‬ד"ר דב הכהן תהה אם ריינה כהן היא אכן‬ ‫אישה או פסבדונים‪ ,‬וזאת בשל הנושאים בהם בחרה לעסוק ומשום שבשאלוניקי השימוש בפסבדונים‬ ‫נשיים היה מוכר ונפוץ‪ .‬רק לאחר שעיינתי באוטוביוגרפיה היה לי ברור שכתב היד נכתב ע"י אישה‪.‬‬ ‫‪153‬‬

‫גילה הדר‬

‫‪ .2‬פור לוס מודירנוס‪ :‬און ראזונאמיינטו קונטרה לה מאנסיב'יס די מואיסטרה איפוקה‪ ,‬סלוניקו‬ ‫‪ ,1899‬פור לה סיניורינה ריינה מ' הכהן (על המודרנים‪ :‬הסקת מסקנות כנגד הצעירים של‬ ‫תקופתנו)‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .3‬קומינטארייו די דניאל קומפואיסטה די פארטי מאדמואזיל ריינה די מנחם הכהן‪ ,‬סלוניקו ‪1901‬‬ ‫‪25‬‬ ‫(פירוש ספר דניאל‪ ,‬נכתב ע"י ריינה בת מנחם הכהן)‪.‬‬ ‫לאס מוג'אג'אס מודירנאס ופור לוס מודירנוס הם ספרונים קטנים‪ ,‬בני ‪ 12‬עמ' ו–‪ 16‬עמ'‪,‬‬ ‫שנמכרו למתפללים בבתי הכנסת בעלות נמוכה‪ .‬הספרים שייכים לז'אנר ספרות המוסר‬ ‫הרבנית שנכתבה בדיאלוג שבין הספרות הרבנית המסורתית לאתגר של המודרניות‪ .‬הם‬ ‫משקפים את התמורות בחיי היום יום‪ ,‬היחסים בין גברים ונשים (בעיקר הצעירים)‪ ,‬ההדתה‪,‬‬ ‫סכנות החילון והשפעות המודרנה שנבעו מבתי הספר של כי"ח וממוסדות המיסיון הקתולי‬ ‫‪26‬‬ ‫והפרוטסטנטי‪.‬‬ ‫לאס מוג'אג'אס מודירנאס ופור לוס מודירנוס יצאו לאור בבית הדפוס "עץ החיים" שפעל‬ ‫בשאלוניקי מאמצע המאה ה–‪ .19‬בהוצאת "עץ החיים" הודפסו מעל מאה וחמישים ספרים‬ ‫וחוברות בנושאים שונים‪ .‬בית דפוס עתיק זה היה בבעלות משפחת סעדי הלוי אשכנזי ובו יצא‬ ‫‪27‬‬ ‫לאור העיתון לה איפוקה‪ ,‬ומשנת ‪ 1897‬גם העיתון איל אב'יניר (העתיד)‪.‬‬ ‫על מגמות ההתחדשות והשאיפה להפצת החינוך וההשכלה של דפוס "עץ החיים" אנו‬ ‫למדים מידיעה בעיתון‪:‬‬

‫‪ 24‬‬

‫‪ 25‬‬

‫‪ 26‬‬ ‫‪ 27‬‬

‫במאמר זה לא אעסוק בפירוש ספר דניאל‪ .‬לא בכדי נזכר הפירוש לספר דניאל אצל משה דוד גאון‬ ‫במשכיות לבב‪ .‬הוא מונה את פירושה של ריינה כהן לספר דניאל בתוך רשימת "מעם לועז על נביאים‬ ‫וכתובים" עמ' נ' ועמ' ס"ה (תודה לד"ר טינה ריבלין ז"ל שהאירה לי הפניה זו)‪ .‬משה דוד גאון‪ ,‬משכיות‬ ‫לבב על מעם לועז‪ :‬גלגולו וגורלו של ספר קורא הדורות בלשון האשפניולית‪ ,‬ירושלים תרצ"ג‪ ,‬עמ'‬ ‫סו‪http://hsf.bgu.ac.il/gaon/levav.pdf .‬‬ ‫בשני הספרים הראשונים תוארה של ריינה הוא סינייורינה‪ ,‬ואילו בפירוש ספר דניאל התואר הוא‬ ‫מאדמואזיל‪ .‬הן סינייורינה והן מאדמואזיל בשפה הספרדית והצרפתית פירושן עלמה‪ ,‬דהיינו אישה לא‬ ‫נשואה‪.‬‬ ‫בתי הספר של כי"ח בתקופה זו היו בתי ספר יהודיים ששילבו תכנים מודרניים מערביים עם לימודי‬ ‫יהדות‪ .‬על בתי הספר של כי"ח ראו הערה ‪.6‬‬ ‫על בית הדפוס ראו‪ :‬אברהם יערי‪ ,‬דגלי המדפיסים העבריים ‪ :‬מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה‬ ‫התשע–עשרה‪ ,‬ירושלים תש"ד [‪ ;]1943‬הנ"ל‪ ,‬הדפוס העברי בארצות המזרח‪ ,‬ירושלים תרצ"ז‪-‬ת"ש;‬ ‫יוסף נחמה‪" ,‬שלוניקי עיר הוצאה לאור"‪ ,‬בתוך‪ :‬דוד א' רקנטי (עורך)‪ ,‬זכרון שלוניקי‪ :‬גדולתה וחורבנה‬ ‫של ירושלים דבלקן‪ ,‬ח"ב‪ ,‬תל–אביב תשל"ב‪-‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;260-250‬ראו גם הערה ‪( 9‬יצחק ש' עמנואל)‪.‬‬ ‫‪154‬‬

‫ריינה כהן‬

‫סופימוס קון פלאזיר קי לה סוג'יטה "עץ החיים"‬ ‫סי איסטאן אוקופאנדו פור קיטאר איל אימטיאז‬ ‫פור אזיר אפאריסיר אונה או מאס גאזיטאס אלה‬ ‫סימאנה‪ .‬איספיראמוס קי סירה אונה בונדאד‬ ‫פארה לוס אביטאנטיס די נואיסטרה סיב'דאד אין‬ ‫‪28‬‬ ‫איספאנדיינדוסי לה אינסטרוקסייון‪.‬‬

‫[נהנינו לדעת שאגודת "עץ החיים" פועלת‬ ‫לקבל אישור להוציא לאור גיליונות נוספים‬ ‫בשבוע (בראשית דרכו יצא העיתון "לה איפוקה"‬ ‫כשבועון)‪ .‬אנו מצפים שיהיה זה להרחבת ההשכלה‬ ‫ולטובת תושבי עירנו)‪.‬‬

‫נראה שדפוס "עץ החיים" קיבל את האישורים המבוקשים מהממשלה‪ ,‬והוציא לאור את‪ :‬ספר‬ ‫דברים ‪" ,1883‬לה היסטוריה די אייוב" ‪ ,1889‬מהדורה חדשה ל"מעם לועז — ספר בראשית" ‪,1897‬‬ ‫ספרי המוסר ספר זכות ומישור ליצחק פרחי ‪ ,1887‬ספר דרכי האדם ליצחק בכור אמאראג'י‬ ‫‪29‬‬ ‫ויוסף בן מאיר ששון ‪ ,1892‬ומהדורה חדשה לספרו של אליעזר פאפו פלא יועץ ‪.1900-1899‬‬ ‫מרשימת הספרים שהודפסו בדפוס "עץ החיים" אנו רואים שספריה של ריינה כהן תאמו‬ ‫להשקפות העולם של המוציאים לאור‪ ,‬ובוודאי לעניין ההתחדשות — הוצאה לאור של ספרים‬ ‫שנכתבו ע"י אישה‪ .‬בית הדפוס "עץ החיים" והעיתון "לה איפוקה" קידמו את פרסום הספר‪.‬‬ ‫בהודעות לעיתונות הם הדגישו את עובדת היות הסופרת אישה‪ ,‬וציינו שתופעת נשים כותבות‬ ‫היא תופעה מיוחדת וחשובה שיש לעודדה‪.‬‬ ‫סיניורינה ריינה די מנחם הכהן ב'ייני די אידיטאר אי‬ ‫מיטיר אין ב'ינדידה איל קומינטארייו סוב'רי דניאל‪.‬‬ ‫פור סיר סאלידו די לה פינדולה די אונה דימואזיל‬ ‫איסטוס קומינטארייוס פריזינטאן אונה סיירטה‬ ‫אימפורטאנסה‪ .‬מאדמואזיל כהן סי פרופוני די קיטאר‬ ‫מואיב'אס אי מאס אימפורטאנטיס אוב'ראס אה לוז‬ ‫סי איל פוב'ליקו לה אינקוראז'ה‪ .‬איסטאמוס סיגורוס‬ ‫קי דילאנטרי ‪ 3‬גרושיס פריסייו די לה ברושורה דינגונו‬ ‫סי טראב'ארה אי אימפושארה לה אאוטורה אה‬ ‫‪30‬‬ ‫קונטינואר אין סו קאמינו‪.‬‬

‫העלמה ריינה בת מנחם הכהן עומדת להוציא‬ ‫לאור ולהעמיד למכירה את 'פירוש לספר דניאל'‪.‬‬ ‫לפירוש זה משמעות מיוחדת משום שהוא נכתב‬ ‫ע"י אישה‪ .‬העלמה כהן מתעתדת להוציא לאור‬ ‫עוד יצירות חדשות וחשובות אם הציבור יעודדה‪.‬‬ ‫אנו בטוחים שבמחיר של ‪ 3‬גרוש לחוברת אף אחד‬ ‫לא יעכב את הסופרת להמשיך בדרכה (בעבודתה)‪.‬‬

‫מהאוטוביוגרפיה שלה אנו למדים שריינה כהן שילמה מכיסה את הוצאות ההדפסה של ספריה‪.‬‬ ‫על מנת להדפיס את "לאס מוג'אג'אס מודירנאס" ו"פור לוס מודירנוס" לוותה ריינה כספים‬ ‫משכנות‪ ,‬אלא שבית ההוצאה לא עמד בהתחייבויות ההפצה ולא שילם לה את ההוצאות‪,‬‬ ‫וכתוצאה מכך היא שקעה בחובות‪ .‬על מנת להחזיר את ההלוואות יצאו ריינה‪ ,‬אחיה ואחיותיה‬ ‫לרחובות ומכרו את החוברות בבתי כנסת ובמקומות ציבוריים‪ .‬בשל אכזבתה מהוצאת "עץ‬ ‫החיים" היא הדפיסה את "קומינטארייו די דניאל" בדפוס "לה איפוקה"‪ ,‬אולם גם בהוצאה לאור‬ ‫‪31‬‬ ‫של ספר זה השתתפה בעלויות ההדפסה‪.‬‬ ‫‪ 28‬‬ ‫‪2 9‬‬ ‫‪ 30‬‬ ‫‪ 31‬‬

‫לה איפוקה‪.12.9.1878 ,‬‬ ‫לשלושת הספרים האחרונים התייחס החוקר ‪ .Matthias Lehmann‬ראו הערות ‪.7 ,5‬‬ ‫"נוב'ידאדיס לוקאליס"‪ ,‬לה איפוקה‪ .9.8.1901 ,‬הודעה דומה פורסמה בתאריך ‪.7.6.1901‬‬ ‫אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.60 ,46-42‬‬ ‫‪155‬‬

‫גילה הדר‬

‫חינוך והשכלה — בית הספר הפרוטסטנטי והשפעתו על כתיבתה‬ ‫במאה ה–‪ 19‬פעלו באימפריה העות'מאנית ובצפון אפריקה אגודות מיסיונריות פרוטסטנטיות‬ ‫שמטרתן הכנסת היהודים תחת כנפי הנצרות‪ 32.‬נראה שהמיסיונרים הצליחו למלא את בתי‬ ‫הספר בתלמידים ובתלמידות רבים‪ ,‬אולם מעטים היו היהודים שהמירו את דתם לנצרות‪.‬‬ ‫בשנות ה–‪ 60‬של המאה ה–‪ 19‬ייסדו בשאלוניקי הכומר פיטר קרוסבי (‪)peter Crosbie‬‬ ‫ואשתו את בית הספר לבנות של המיסיון של הכנסייה הסקוטית‪The Jewish Mission of 33,‬‬ ‫‪.the Established Church of Scotland‬‬ ‫בשנת ‪ 1875‬נסגר בית הספר‪ ,‬ונפתח מחדש בשנת ‪ .1877‬בית הספר המשיך לפעול גם‬ ‫לאחר מותו של הכומר קרוסבי בשנת ‪ ,1904‬ונחשב לאחד מבתי הספר הטובים בעיר‪ 34.‬למדו‬ ‫בו אנגלית‪ 35,‬צרפתית‪ ,‬עברית‪ 36,‬לאדינו‪ ,‬תפירה ומלאכת יד‪ ,‬ובוגרותיו הקימו את ארגון הסעד‬ ‫‪37‬‬ ‫והעזרה ההדדית ‪.Guild of Sympathy‬‬ ‫דוד בנבנישתי כותב בזיכרונותיו על מיסיונר שנשלח מאנגליה לשאלוניקי‪ ,‬הקים בית‬ ‫ספר‪ ,‬ו"למרות מרצו ותחבולותיו לא הצליח לרכוש אף נפש אחת‪ .‬שולחיו העירו על כישלונו‬

‫‪Avner Levi, “Shavat Aniim: Social Cleavage, Class war and Leadership in the Sephardi 32‬‬ ‫‪Community The Case of Izmir 1847”, in Aaron Rodrigue (ed.), Ottoman and Turkish‬‬ ‫‪ .Jewry, Bloomington 1992, pp. 183-202‬לאה ברונשטיין–מקובצקי‪" ,‬פעילות המיסיון האמריקאי‬

‫בקרב היהודים באסתנבול‪ ,‬שלוניקי ואיזמיר"‪ ,‬בתוך‪ :‬מינה רוזן (עורכת)‪ ,‬ימי הסהר‪ ,‬תל–אביב ‪,1996‬‬ ‫עמ' ‪ ;311-273‬אליעזר בשן‪ ,‬היהודים במרוקו במאה ה–‪ 19‬והמיסיון האנגליקני‪ ,‬רמת גן ‪Leah ;1999‬‬ ‫‪Bornstein-Makovetsky, “Jewish Converts to Islam and to Christianity in the Ottoman‬‬ ‫‪Empire in the Nineteenth Century”, in Mina Rozen (ed.), Jewish Communities in Turkey‬‬ ‫‪and the Balkans 1808-1945, vol. 2, Tel Aviv 2002, pp. 83-127; Inger Marie Okkenhaug,‬‬ ‫‪The Quality of Heroic Living, of High Endeavour and Adventure: Anglican Mission,‬‬ ‫‪ ;Women and Education in Palestine 1888-1948, Leiden 2002‬רחל סבע (וולף)‪ ,‬קונטרס 'שעות‬

‫עניים' [שועת עניים] בלאדינו (איזמיר ‪ ,)1847‬עיון ז'אנרי ותמטי בקורותיו של פילוג חברתי פנים–‬ ‫קהילתי וביטויו בשני שירי קופלאס ספרדיים–יהודיים‪ ,‬עבודת מוסמך‪ ,‬אוניברסיטת בר–אילן‪ ,‬תשס"ח‪.‬‬ ‫‪ 3 3‬יצחק שמואל עמנואל‪ ,‬תולדות יהודי שלוניקי‪ ,‬עמ' ‪ .131‬תדפיס מתוך‪ :‬דוד א' רקנטי (עורך)‪ ,‬זכרון‬ ‫שלוניקי‪ :‬גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן‪ ,‬תל–אביב תשס"ח‪.‬‬ ‫‪" 34‬אין סאלוניקו‪ :‬מואירטי די ריב'ירינדו פ' קרוסבי"‪ ,‬איל אב'יניר‪.28.11.1904 ,‬‬ ‫‪" 35‬נוב'ידאדיס לוקאליס"‪ ,‬לה איפוקה‪ .17.5.1901 ,‬עיתון אנגלי הציע אלף שטרלינג פרס למי שיכתוב את‬ ‫החיבור המעולה ביותר על "מה תעשה נערה לא נשואה אם יהיו ברשותה ‪ 1,000‬לירות שטרלינג"‪.‬‬ ‫הנערה שזכתה היא מדמואזיל קוב'ו משאלוניקי‪ ,‬תלמידה בבית הספר קרוסבי‪.‬‬ ‫‪Rachel (Saba) Wolfe, “From Protestant Missionaries to Jewish Educators: Children’s 36‬‬ ‫‪.Textbooks in Judeo-Spanish”, Neue Romania 40 (2011), 135-151‬‬ ‫‪" 37‬אין סאלוניקו"‪ ,‬איל אב'יניר‪ .28.12.1904 ,‬בוגרות בית הספר תורמות ספרים לתלמידי עניים ב"תלמוד‬ ‫תורה"‪ .‬ריינה כהן אינה מזכירה באוטוביוגרפיה את אגודת הבוגרות‪.‬‬ ‫‪156‬‬

‫ריינה כהן‬

‫בעבודתו‪ .‬ענה להם המיסיונר‪ ,‬שהתחבב בינתיים על יהודי העיר‪ ,‬בזו הלשון‪ :‬עבדתי בנאמנות‪,‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ואף הצלחתי‪ ,‬שכן עד היום לא עלה בידי היהודים להעבירני לדתם‪."....‬‬ ‫ואכן‪ ,‬הכומר קרוסבי היה חביב על כל תושבי שאלוניקי‪ .‬בהלוויתו השתתפו אלפים‪ ,‬בני‬ ‫שלוש הדתות‪ ,‬ביניהם ראש הקהילה היהודית יעקב מודיאנו‪ ,‬נשיא כי"ח מואיזי מורפורגו‪ ,‬עורך‬ ‫‪39‬‬ ‫הדין של הקהילה עמנואל שלם‪ ,‬ועוד‪ .‬בעיתון אף נכתב הספד קצר המשבח ומהלל את הנפטר‪.‬‬ ‫‪...‬סו לארגו איספיריטו די טולירינסייה‪ ,‬סו מודיסטיאה‬ ‫אי סו בואינדאד די קוראסון לי גאנארון מיליס‬ ‫אי מיליס די אדמיראדוריס אינטרי טודאס לאס‬ ‫קלאסאס דיל פואיב'לו‪ ,‬סין דיפ'ירינסייה די ריליג'ייון‪.‬‬ ‫איל סי מוסטראב'ה פארטיקולארמינטי אמאב'לי‬ ‫ב'ירסו לוס ג'ידייוס סין בושקאר נונקה די סירב'ירסי‬ ‫די דינגונה אוקאזייון פור אלישארלוס די נואיסטרה‬ ‫פ'יי‪ .‬לה איסקולה די איז'אס קי איל פ'ונדו‪ ,‬איס‬ ‫אונה דילאס מיז'וריס די לה סיב'דאד‪ ....‬רינדייו‬ ‫אימינסוס סירב'יסייוס אה סאלוניקו אין ג'יניראל‬ ‫אי אה נואיסטרוס אירמאנוס אין פארטיקולאר‬ ‫אין אייודאנדו איל איספאנדימיינטו די לה לינגואה‬ ‫אינגליזה‪ .‬אקודרימוס קי מיינטריס מוג'וס אנייוס‬ ‫איסטה איסקולה טוב'ו גראנדי קויידאדו די אינסינייאר‬ ‫איל עיבריאו אה סוס איליב'אס‪.‬‬

‫רוחו הסובלנית‪ ,‬צניעותו וטוב ליבו זיכו אותו‬ ‫באלפי מעריצים בני כל המעמדות והדתות‪ .‬הוא‬ ‫היה חביב במיוחד ליהודים מבלי לנצל הזדמנות‬ ‫להרחיקם מדתנו‪ .‬בית הספר לבנות אותו יסד‬ ‫הוא אחד מבתי ספר הטובים בעיר‪ ...‬הוא העניק‬ ‫שירותים רבים לשאלוניקי בכלל ולאחינו במיוחד‬ ‫בעזרתו להפצת השפה האנגלית‪ .‬אנו מזכירים כי‬ ‫במשך שנים רבות בבית ספר זה למדו הבנות את‬ ‫השפה העברית‪.‬‬

‫לדברי השבח וההלל שנכתבו על הכומר קרוסבי ובית ספרו אין רמז באוטוביוגרפיה של‬ ‫ריינה כהן‪ ,‬אולם כבר בפסקה הראשונה הפותחת את האוטוביוגרפיה היא מציינת את העובדת‬ ‫שלמדה בבית ספר זה‪.‬‬ ‫אין איסטאנדו אין אונה איסקולה פרוטיסטאנטה‪ ,‬אונה‬ ‫טאדרי‪ ,‬אונה אמיגה דימי קלאסה מי דימאנדאב'ה‬ ‫אונה קיסטייון ריליג'ייוזה‪.‬‬

‫ערב אחד‪ ,‬בהיותי בבית ספר פרוטסטנטי‪ ,‬שאלה‬ ‫‪40‬‬ ‫אותי חברה בת כיתתי שאלה בענייני דת‪.‬‬

‫על העובדה שבבית הספר למדו בנות יהודיות רבות‪ ,‬בעיקר ממשפחות עניות‪ ,‬אנו למדים‬ ‫ממאמר בעיתון "לה איפוקה" ‪ 1877‬המציין שמאדאם גואדילי‪ ,‬מורה בת שלושים שלימדה בבית‬ ‫הספר‪ ,‬נפטרה ממחלה מדבקת‪ .‬המאמר אינו יוצא כנגד העובדה שילדות ממשפחות יהודיות‬ ‫לומדות בבית ספר נוצרי אלא דואג יותר לבריאותן הפיזית‪:‬‬ ‫‪ 3 8‬דוד בנבנישתי‪ ,‬יהודי שאלוניקי בדורות האחרונים‪ :‬הליכות חיים‪ ,‬מסורת וחברה‪ ,‬ירושלים תשל"ג‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.218‬‬ ‫‪" 39‬אין סאלוניקו‪ :‬מואירטי די ריב'ירינדו פ' קרוסבי"‪ ,‬איל אב'יניר‪.28.11.1904 ,‬‬ ‫‪ 40‬ריינה כהן‪ ,‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪157‬‬

‫גילה הדר‬

‫מוס איספאנטאמוס נון קאב'זי דאנייו אין לה סודיטה‬ ‫איסקולה‪ ....‬אין לה קואלה מונג'אס איז'אס די ג'ידייוס‬ ‫‪41‬‬ ‫איסטודייאן דיבאלדיס"‪.‬‬

‫אנו דואגים שלא ייגרם נזק בבית הספר‪ ...‬בו‬ ‫לומדות חינם ילדות יהודיות רבות‪.‬‬

‫מילת המפתח היא "דיבאלדיס" (חינם)‪ .‬העובדה שריינה כהן נשלחה ללמוד בבית ספר של‬ ‫המיסיון מעידה על כך שמשפחתה הייתה ענייה ולא הייתה דתית במיוחד‪ .‬עולה השאלה מדוע‬ ‫לא נשלחה ללמוד בבית ספר של כי"ח‪ ,‬בו למדו בנות העניים חינם?‬ ‫איננו יודעים מתי ריינה כהן נולדה ומתי נפטרה‪ ,‬וכן איננו יודעים מה היה מצבה הכלכלי‬ ‫של משפחתה‪ .‬על פי האוטוביוגרפיה שכתבה אנו למדים שהמשפחה הייתה מרובת ילדים‪.‬‬ ‫אפשר שהבנים אכן עמדו בקריטריונים של בני עניים והתקבלו לבית הספר של כי"ח ללא‬ ‫תשלום‪ ,‬אולם האב סרב לשלם על חינוך בנותיו‪ .‬הסיבה שריינה נשלחה ללמוד בבית הספר‬ ‫הפרוטסטנטי הייתה קמצנותו‪ ,‬וזאת על פי עדותה‪.‬‬ ‫אין לה קאמארה קי ייו איסקריב'י איל ליב'רו די דניאל‬ ‫אב'יאה ‪ 7‬ב'ינטאנאס‪ .‬אין קאדה ב'ינטאנה אב'יאה און‬ ‫ג'אם או ‪ 2‬מאנקוס‪ .‬מי פאדרי פור סו איסקארסיזה‬ ‫מוס דישאב'ה לוס ג'אמיס רוטוס‪ 8 .‬איז'יקוס ג'יקוס‬ ‫מוס אינטיג'אראמוס די פ'ריאוס אי איסטי פאדרי‬ ‫נון טיניאה פייאדאד די סוס קריאטוראס‪ ,‬קי סי לי‬ ‫איב'אן אזיר חאזינוס‪ ...‬מי מאדרי פור קונטראריטה‬ ‫אי מי פאדרי פור איסקארסיזה נון מי דישארון מיטיר‬ ‫‪42‬‬ ‫לומברי אין לה קאמארה‪...‬‬

‫בחדר בו כתבתי את ספר דניאל היו שבעה‬ ‫חלונות‪ .‬בכל חלון הייתה שמשה או שתיים‬ ‫חסרות‪ .‬אבי בשל קמצנותו הותיר את השמשות‬ ‫שבורות‪ .‬שמונה ילדים קופאים מקור‪ ,‬ולאבא הזה‬ ‫לא הייתה חמלה כלפי ילדיו העלולים לחלות‪.....‬‬ ‫אמי כנגד (הסתגרותי בבית וכתיבת הפירוש לספר‬ ‫דניאל) ואבי משום קמצנותו לא הרשו לי להדליק‬ ‫אש בחדר (לחמם)‪....‬‬

‫ריינה כותבת ויוצרת למרות הכפור החודר לביתה‪ ,‬ולמרות חוסר הסובלנות והכעס של בני‬ ‫משפחתה כלפי רעיונותיה ודרכה‪ ,‬שהיו חריגים בנוף היהודי ובעולם העות'מאני באותה‬ ‫התקופה‪ .‬האם בית הספר הפרוטסטנטי היווה עבורה מקום מקלט ונחמה? נראה שגם בבית‬ ‫הספר נתפסה ריינה כשונה‪ ,‬אך חכמה בעיני התלמידות‪.‬‬ ‫האוטוביוגרפיה של ריינה כהן נפתחת בתלונה על איכות ההוראה בבית הספר ועל יחס‬ ‫מבזה ליהדות ולגזע היהודי‪ .‬אחת מחברותיה לכיתה שואלת את ריינה שאלה בענייני דת‪.‬‬ ‫ריינה עונה לה‪ ,‬והתלמידה מתפעלת ואומרת‪:‬‬

‫‪" 4 1‬נוב'ידאדיס לוקאליס"‪ ,‬לה איפוקה‪.24.12.1877 ,‬‬ ‫‪ 42‬כהן‪ ,‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬

‫‪158‬‬

‫ריינה כהן‬

‫‪...‬אה טאלה מאאיסטרה סי לה דימאנדי נון מי לה‬ ‫פואידי ריספונדיר‪ .‬נון טי מאראב'ילייס לי דישי ייו‪,‬‬ ‫איסטאס פרוטיסטאנטאס סאב'ין לוקי איס איסקריטו‬ ‫אין לה ביבילייה סולו‪ .‬נון אלקאנסי אה איסקאפאר איל‬ ‫ביירב'ו‪ ,‬קי לה מאאיסטרה סאלי קון ראב'ייה דילה‬ ‫קאמארה‪ ,‬אין סינטיינדו איסטה פאלאב'רה‪ ,‬אילייה‬ ‫מי דישו‪ ,‬טי ייראס מאדמואזיל‪ .‬סוש ב'וזוטרוס ג'ידייוס‪,‬‬ ‫קי סוש און פואיב'לו אינייוראנטי‪ ,‬סוש ב'וזוטרוס קי‬ ‫אמאש סולו לה מונידה‪ ,‬אי קי לאזדראש סולו פור‬ ‫לה מונידה אי נון פור לה אינסטרוקסייון‪ ....‬סוש און‬ ‫פואיב'לו סין קולטורה אי סין סאב'יר‪ ,‬סוש לאדרוניס‬ ‫‪43‬‬ ‫אי פ'אלסאדוריס‪.‬‬

‫אם הייתי שואלת את אחת המורות היא לא‬ ‫הייתה יכולה לענות‪ .‬אל תתפלאי‪ ,‬אמרתי לה‪,‬‬ ‫הפרוטסטנטים יודעים רק מה שכתוב בספר‬ ‫התנ"ך‪ .‬לא הצלחתי לסיים את המשפט‪ ,‬והמורה‬ ‫יצאה בכעס מחדרה‪ ,‬בשומעה את מילותיי‪.‬‬ ‫היא אמרה לי‪ ,‬את טועה‪ ,‬גבירתי הצעירה‪ ,‬אתם‬ ‫היהודים עם חסר חינוך‪ ,‬אתם אוהבים את הכסף‬ ‫ואתם עובדים רק עבור הכסף ולא עבור החינוך‪....‬‬ ‫אתם עם ללא תרבות וידע‪ ,‬אתם גנבים ורמאים‪.‬‬

‫לשמע האשמות אלו ריינה כהן נעלבה ונפגעה מאוד‪ .‬היא שבה לביתה ובכתה כל הלילה‪,‬‬ ‫כשמילותיה של המורה מצלצלות ומהדהדות באזניה‪ .‬אולם דווקא היחס המבזה והמזלזל‬ ‫כלפי היהדות וכלפי בני עמה הוא זה שהעיר את הרגשות הדתיים והלאומיים של ריינה‪.‬‬ ‫ריינה‪ ,‬המודעת לעומק התרבות וההיסטוריה היהודית ולעושרה‪ ,‬החליטה להקדיש את עצמה‬ ‫ללימודים ולדעת‪ ,‬על מנת להעניק כבוד לאומה היהודית‪ .‬החלטה כבדת משקל לנערה יהודייה‬ ‫צעירה‪ ,‬בתקופה שבה משאת נפשן כל הצעירות בנות גילה‪ ,‬ושל הוריהן‪ ,‬הייתה להינשא בגיל‬ ‫‪44‬‬ ‫מוקדם‪ ,‬דהיינו למצוא חתן ולהקים משפחה‪.‬‬ ‫הספר הראשון שריינה קראה והושפעה ממנו רבות בלימודיה ובכתיבתה היה ההיסטוריה‬ ‫של אלכסנדר הגדול‪:‬‬ ‫ייו מילדאב'ה לה איסטורייה די אליקסאנדרו איל גראנדי‬ ‫איל ג'ינייו פוליטיקו די אליקסאנדירו פאריסייו פונטארסי‬ ‫אין מי קוראסון‪ ,‬אי מי סינטי אנסי און איספיריטו פור‬ ‫קונבאטיר פור איל טריאומפ'ו דילה ג'וסטיסייה אי דילה‬ ‫‪45‬‬ ‫ב'ירד'אד אנסי ייו מי די אאיל איסטודייו‪.‬‬

‫אני קראתי את ההיסטוריה של אלכסנדר הגדול‪,‬‬ ‫והגדולה הפוליטית של אלכסנדר כאילו ננעצה‬ ‫בליבי והרגשתי רוח (קרב) כדי להילחם לניצחון‬ ‫הצדק והאמת‪ ,‬וכך הקדשתי את עצמי ללימודים‪.‬‬

‫כמו כן התעמקה ריינה כהן בספרות המוסר ובפילוסופיה‪ .‬יצירתה מעידה בבירור שהמחברת‬ ‫הכירה סוגות ספרותיות רבות וקראה מגוון רב של ספרים‪ .‬יצירתה היא יצירה יהודית‪ ,‬אך‬ ‫משלבת ידיעות רבות מתחום התרבות והספרות הכללית‪ .‬בספריה "לאס מוג'אג'אס מודירנאס"‬ ‫‪ 4 3‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪ 44‬ראו‪ :‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ 95 ,86 ,27 ,15,13‬ועוד; אברהם חיים פריימן‪ ,‬סדר קידושין ונישואין אחרי‬ ‫חתימת התלמוד‪ ,‬מחקר היסטורי–דוגמתי בדיני ישראל‪ ,‬ירושלים תש"ה; גילה הדר‪ ,‬היבטים בחיי‬ ‫המשפחה היהודית בשאלוניקי ‪ ,1943-1900‬זמן הנשים‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪.2003‬‬ ‫‪ 45‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬

‫‪159‬‬

‫גילה הדר‬

‫ו"פור לוס מודירנוס" משלבת ריינה כהן משלים‪ ,‬סיפורים מהתנ"ך‪ ,‬ספרות מדרש ואגדה‬ ‫ומימרות מן הגמרא‪ 46.‬בין היתר היא מביאה את מדרש "מעם לועז" לספר בראשית (בתיאור‬ ‫‪49‬‬ ‫גן העדן)‪ 47,‬מצטטת מספרי הנביאים (ירמיהו מב‪ ,‬מג)‪ 48,‬מכירה את סיפור יהודית והולפרנס‬ ‫וספרות קלסית ספרדית כ"דון קישוט" ו"רומאנסוס די קאב'אלאריאה" — רומנסירו של שירת‬ ‫אבירים‪ .‬האם למדה בבית הספר ספרות ספרדית או הושפעה מהרומנסות היהודיות ספרדיות‬ ‫‪50‬‬ ‫שהיו נפוצות בתקופתה?‬

‫"לה לוז דילה שכינה" — אור השכינה‬ ‫אולם ריינה לא עשתה את הדרך אל הלימוד והידע לבדה‪ .‬בלילה קרה לה משהו‪ ,‬ובבוקר הייתה‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫אלה מאנייאנה מי דיספירטי‪ ,‬ייו דיב'יני אוטרה‬ ‫פירסונה‪ .‬און איספיריטו מואיב'ו נאסייו אין מי‬ ‫קוראסון‪ ,‬אי מי מוסארטב'ה און קאמינו אסיגואיר‪ ,‬אי‬ ‫‪51‬‬ ‫אונה קלארידאד רילומבראב'ה מי אימאג'ינאסייון‪.‬‬

‫בבקר התעוררתי‪ ,‬הפכתי לבן אדם שונה‪ ,‬רוח‬ ‫חדשה נולדה בליבי‪ ,‬והראתה לי את הדרך בה‬ ‫אלך‪ ,‬וזוהר האיר את חזיוני‪.‬‬

‫בשנתה נגלה אליה "איספיריטו" (רוח)‪ .‬מי הוא הרוח? האם אפשרי הדבר? האם לריינה כהן היה‬ ‫‪52‬‬ ‫"מגיד" כפי שהיו לר' יוסף קארו‪ ,‬חיים ויטאל‪ ,‬רמח"ל ואחרים?‬ ‫התפיסה המקובלת היא שבמיסטיקה היהודית (המזוהה עם הקבלה) אין נשים מיסטיקאיות‪,‬‬ ‫‪53‬‬ ‫ומכאן שבלתי אפשרי שיהיה להן "מגיד" אשר ינחה אותן בכתיבתן‪.‬‬ ‫‪4 6‬‬ ‫‪ 47‬‬ ‫‪ 48‬‬ ‫‪ 49‬‬ ‫‪ 50‬‬

‫ריינה כהן‪ ,‬פור לוס מודירנוס‪ ,‬עמ' ‪ .11‬על ר' עקיבא‪ ,‬פאפוס ואדריאנוס‪ ,‬ברכות סא ע"ב‪.‬‬ ‫יעקב כולי‪ ,‬מעם לועז‪ ,‬ספר בראשית‪ ,‬קושטא‪ ,‬תצ"ג‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬ ‫ריינה כהן‪ ,‬פור לוס מודירנוס‪ ,‬עמ' ‪.15 ,12‬‬ ‫ריינה כהן‪ ,‬פור לאס מוג'אג'אס מודירנאס‪ ,‬עמ' ‪.4‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .5-4‬על רומנסות והשפעתן המיסטית על שבתאי צבי ראו‪ :‬שמואל ורסס‪" ,‬מליסלדה עולה‬ ‫מן הרחצה‪ :‬גלגוליה של רומנסה שבתאית"‪ ,‬פעמים ‪( 88‬תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪ ;97-76‬גם טרזה מאוילה‪,‬‬ ‫המיסטיקאית הספרדיה שפעלה במאה ה–‪ ,16‬גדלה על סיפורי אבירים‪ ,‬רומנסות וקדושות של הכנסיה‪.‬‬ ‫ראו‪Allison E. Peers (ed.&trans.), The Life of Teresa Of Jesus:The Autobiography of :‬‬ ‫‪Teresa of Avila, New York 1991, pp. 68-70; Alison Weber, Teresa of Avila and the Rhetoric‬‬ ‫‪.of Femininity, Princeton, N.J. 1990‬‬

‫‪ 5 1‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.2‬‬ ‫‪ 52‬יוסף קארו‪ ,‬ספר מגיד מישרים‪ ,‬יוסף הכהן (עורך)‪ ,‬ירושלים‪ :‬הוצאת העורך‪ ,‬תשס"ז (‪ ;)2007‬חיים ויטל‪,‬‬ ‫ספר החזיונות‪ ,‬אהרן ז‪ .‬אשכולי (עורך)‪ ,‬ירושלים תשי"ד (‪.)1954‬‬ ‫‪ 53‬יוסף חיות‪" ,‬דרך לא מקובלת? מיסטיקאיות יהודיות באספקלריה של 'ספר החזיונות' לר' חיים ויטאל"‪,‬‬ ‫ציון‪ ,‬סז (תשס"ב)‪ ,‬עמ' ‪ ;162-139‬גרוסמן אברהם‪ ,‬חסידות ומורדות — נשים יהודיות באירופה בימי‬ ‫הביניים‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.345-342‬‬ ‫‪160‬‬

‫ריינה כהן‬

‫יוסף חיות מערער על זו‪ ,‬ומתייחס לתופעת המיסטיקאיות היהודיות שפעלו במאות‬ ‫ה–‪ 17-16‬בצפת ובדמשק‪ .‬במאמרו הוא מבקש להעריך את ממדיה החברתיים של התופעה‬ ‫ולהרהר על פשר היעלמותן מהזיכרון ההיסטורי היהודי‪ .‬לטענתו‪ ,‬היעלמותן נובעת בעיקר‬ ‫מהעובדה שנשים אלו לא ידעו קרוא וכתוב ולא העלו את חזיונותיהן בכתב‪.‬‬ ‫על פי האוטוביוגרפיה‪ ,‬הרוח (הטובה) מופיעה לעיני ריינה לעיתים קרובות‪ ,‬מנחה ומעודדת‬ ‫אותה ללכת בדרכה ומביאה אותה לשיאים צלולים ובהירים של תהילה‪ ,‬כבוד‪ ,‬עושר ונחת‬ ‫רוח‪ .‬לעיתים מובילה אותה הרוח (והפעם זו הרוח הרעה) לתהומות הצער‪ ,‬הייסורים‪ ,‬הייאוש‬ ‫‪54‬‬ ‫והאובדן‪.‬‬ ‫אינסופיטו מי סי פריזינטו אין לה אימאז'ינאסייון אונה לוז‬ ‫איספיריטואוזה קומו לה לוז דילה שכינה אי און קאמינו‬ ‫מונג'ו קלארו אי רילוזיינטי‪ .‬אין טודו איל סיילו אב'יאה‬ ‫און נוב'י איסקורו אי איספיסו קי איסקוריסיאה טודו‪ .‬ייו‬ ‫מי איסטרימיסי די ב'יאיר איסטה ב'יסטה אי דימאנדי קי‬ ‫איס איסטו? איס לה מואירטי פרימאר ?‬ ‫נון‪ ,‬מי דישו איל איספיריטו‪ ,‬איסטו איס מאס פ'ואירטי‬ ‫דילה מואירטי‪ .‬איסטו איס לה מאלה סואירטי אי לה‬ ‫דיזגראסייה קי פירסיגי אלה פירסונה אי קי דיזיאה לה‬ ‫מואירטי אי נון לי ב'ייני‪ .‬מירי אין אלטו אי ב'י מאס‪ ,‬ייו‬ ‫רימארקי אונה מונטאנייה אלטה‪ .‬איל איספיריטו מי דישו‬ ‫סוב'יר איסטה מונטאנייה קואנדו פ'ואי פור סוב'יר מי סי‬ ‫פריזינטו און איספיריטו מאלו קי נון מי דישאב'ה סוב'יר‪.‬‬

‫לפתע הופיע בחזוני אור רוחני כזוהר השכינה‬ ‫ודרך צלולה מאוד וזוהרת‪ .‬את כל הרקיע כיסה‬ ‫ענן שחור וכבד שהחשיך את הכול‪ .‬אני נמלאתי‬ ‫אימה בראותי את המראה הזה‪ ,‬ושאלתי מה זה?‬ ‫האם זה המוות הקדום? לא‪ ,‬אמר לי הרוח‪ ,‬זה‬ ‫חזק יותר מהמוות‪ .‬זה הגורל הרע והאסון הרודף‬ ‫את האדם‪ ,‬והוא (האדם) משתוקק למות‪ ,‬אך הוא‬ ‫(המוות) אינו מגיע‪ .‬הבטתי למרום וראיתי עוד‪.‬‬ ‫הבחנתי בהר גבוה‪ .‬הרוח אמר לי‪ :‬טפסי על ההר‪.‬‬ ‫כאשר התחלתי לטפס הופיע רוח רע שלא הניח‬ ‫לי לעלות‪.‬‬

‫אמנם ריינה כהן אינה מציינת באוטוביוגרפיה שהרוח עוזר לה בכתיבתה‪ ,‬אולם האם היה זה‬ ‫אפשרי לגבר או לאישה לכתוב ולהוציא לאור שלושה ספרונים בתקופה כה קצרה‪,1898 ,‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪ ,1901 ,1899‬ואף לכתוב מדרש על ספר משלי‪" ,‬קומינטארייו די משלי"?‬ ‫כל הספרים שכתבה ריינה כהן מבוססים על מקורות עתיקים וחדשים רבים‪ ,‬אולם אין היא‬ ‫מספרת שבביתה הייתה ספרייה‪ ,‬וכמו כן אין עדויות לכך שישבה בבית המדרש והשתמשה‬

‫‪ 5 4‬על התופעות המלוות את הופעת הרוח הטובה והרעה (איספיריטו בואינו ואיספיריטו מאלו) ראו‪ :‬ג'וליה‬ ‫קריסטבה‪ ,‬שמש שחורה‪ :‬דכאון ומלנכוליה‪ ,‬תרגום מצרפתית‪ :‬קרן שמש‪ ,‬תל–אביב ‪ ,2006‬עמ' ‪.31-26‬‬ ‫‪ 55‬הספר אמנם לא יצא בדפוס‪ ,‬אך על פי עדותה‪ ,‬היא מסרה את כתב היד למשכיל‪ ,‬מנהל תלמוד תורה הגדול‪,‬‬ ‫משה יעקב אוטולנגי‪ ,‬שהעבירו לבית המדרש של הרב חאיימוג'ו קוב'ו בשאלוניקי‪ .‬על אוטולנגי‪ ,‬ראו‪:‬‬ ‫דוד א' רקנטי‪" ,‬השירה העברית בשלוניקי בדורות האחרונים"‪ ,‬בתוך‪ :‬רקנטי (עורך)‪ ,‬זכרון שאלוניקי‪:‬‬ ‫גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן‪ ,‬תל–אביב תשס"ח)‪ ,‬עמ' ‪ ;296-277‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪,36‬‬ ‫‪( 42‬כתב היד נעלם ואבדו עקבותיו)‪ .‬ספרייתו של חיימוג'ו קוב'ו ורבות אחרות עלו באש התבערה‬ ‫בשנת ‪ ,1917‬והספרים והספריות שניצלו אבדו בתקופת מלחמת העולם השנייה וההשמדה של יהדות‬ ‫שאלוניקי‪.‬‬

‫‪161‬‬

‫גילה הדר‬

‫בספרייתו‪ .‬על פי עדותה היא אף לא יצאה מביתה‪ ,‬בשל נדר שנדרה‪ ,‬במשך חמש עשרה‬ ‫‪56‬‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫האם רוב המקורות אותם ציטטה היו ממעם לועז?‬ ‫על היות כתיבתה אוטומטית מעידה האוטוביוגרפיה‪ .‬ארבע מאות עמודים כתובים בעיפרון‬ ‫במחברת שורות‪ ,‬וכמעט שאין מחיקות כלל‪ .‬אפשר לשער שלכתב היד היו מספר גרסאות‪ ,‬וכי‬ ‫הגרסה שבידינו היא הטיוטה האחרונה‪ ,‬אולם כאשר קיימות מספר טיוטות הכותב‪/‬ת בדרך אינו‬ ‫חוזר על משפטים מספר פעמים שורה אחר שורה‪ .‬אופן הכתיבה הוא אוטומטי‪ .‬ריינה כותבת את‬ ‫קורותיה במהירות‪ ,‬ברהיטות ובנחישות‪ .‬אין זה יומן שבו היא מציינת את אשר קורה לה יום אחר‬ ‫‪57‬‬ ‫יום‪ ,‬אלא כתיבה מהירה ורהוטה ברצף‪ ,‬הכפופה למצבי רוח‪ ,‬בהתאם להופעתו של ה"רוח"‪.‬‬

‫כתיבה נשית — הדיו הלבנה‬ ‫משה אטיאש כותב בהקדמה לספרו 'רומנסירו ספרדי'‪:‬‬ ‫תפקיד כביר מילאה הרומנסה בחיי הספרדים וביחוד בחיי האישה הספרדיה‪ .‬היא הייתה‬ ‫מקור למזונה הרוחני‪ ,‬כמעט היחידי‪ ,‬במשך דורות‪ ,‬ממנה שאבה ביטוי ליגונה‪ ,‬בית אחיזה‬ ‫לדמיונה וניב לששונה‪ .‬לא שלימות עלילתה של הרומנסה‪ ,‬אלא כל קטע ואפילו שורות‬ ‫בודדות שבה קדשוה לשימוש מסוים‪ ,‬אם רק דובבו שורות אלו רחשי לב בנאמנות ונתנו‬ ‫מבע למצב מסוים אישי משפחתי או ציבורי‪.‬‬ ‫על פי משה אטיאש ואחרים‪ ,‬מילאו הרומנסות את צורכיהן של הנשים לביטוי עצמי‪ .‬נשים‬ ‫יהודיות ספרדיות לא דיברו‪ .‬הן שרו רומנסות עתיקות‪ ,‬זעקו‪ ,‬בכו‪ ,‬יללו וקוננו קינות‪ ,‬עלו לקברי‬ ‫‪58‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬רחצו קברים‪ ,‬הקימו מצבות‪ ,‬ילדו בנים ובנות והזינו את בני המשפחה באוכל ובאהבה‪.‬‬ ‫אל מול האידיאליזציה והגעגוע אל הנשים השרות‪ ,‬על פי משה אטיאש‪ ,‬טבעה הסופרת‬ ‫והתיאורטיקנית הפמיניסטית הלן סיקסו (‪ )Helen Cixous‬את המונח "כתיבה נשית — כתיבה‬ ‫בדיו לבנה"‪ .‬הדיו הלבנה היא כתיבה במיצי הגוף‪ .‬הכתיבה הנשית‪ ,‬כפי שהיא מוצגת על ידי‬ ‫הפמיניסטיות הצרפתיות הלן סיקסו‪ ,‬לוס איריגרי (‪ )Luce Irigaray‬וג'וליה קריסטבה‬

‫‪ 5 6‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ 52 ,23‬ועוד‪.‬‬ ‫‪ 57‬בדיון זה לא אוכל להתייחס לכל כתביה וחזיונותיה של ריינה כהן‪ ,‬ואני מקווה להרחיב אודותיה‬ ‫במאמרים נוספים בעתיד‪.‬‬ ‫‪ 58‬משה אטיאש‪ ,‬רומנסירו ספרדי‪ ,‬ירושלים תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;21‬גילה הדר‪" ,‬הזיארה הגדולה‪ :‬נשים יהודיות‬ ‫בבית הקברות בשאלוניקי"‪ ,‬עתמול ‪( 30‬ספטמבר ‪ ,)2004‬עמ' ‪.27-26‬‬

‫‪162‬‬

‫ריינה כהן‬

‫)‪ ,)Julia Kristeva‬מתגדרת בחוויה הנשית הייחודית — גוף האישה‪ ,‬ההיריון‪ ,‬הלידה‪ ,‬גידול‬ ‫‪59‬‬ ‫ילדים‪ ,‬הכאב‪ ,‬העדרה והדרתה‪ ,‬הכנת האוכל‪ ,‬הצום‪ ,‬השקט והקול המותר‪.‬‬ ‫ריינה כהן הכירה את שירת האבירים‪ ,‬אך לא שוררה רומנסות‪ .‬היו לה עמדות‪ ,‬מחשבות‬ ‫ומילים אותן דיברה והציגה בפני העילית הרבנית (החכמים) והעילית האינטלקטואלית‬ ‫בשאלוניקי‪ ,‬בירושלים‪ ,‬בקהיר‪ ,‬בפריס ובלונדון‪.‬‬ ‫בשונה מרוזה גבאי‪ 60,‬ריינה כהן הגיעה ממשפחה ענייה שלא עודדה את הבת לקרוא‪ ,‬לדבר‬ ‫ולכתוב‪ ,‬ולמרות זאת הצליחה להשמיע את דבריה ולפרסם את ספריה‪ .‬אולם המחיר אותו‬ ‫שילמה היה כבד‪ :‬אבדן מיניותה‪ ,‬אבדן שפיותה ואבדן סיכוייה להינשא‪ .‬ריינה כהן כתבה‬ ‫בעיפרון‪ ,‬אולם עיקר כתיבתה הייתה ב"דיו לבנה"‪ .‬ה"דיו הלבנה" של ריינה הייתה הדרך‬ ‫המקובלת על נשים חסידות‪ ,‬צדקניות וקדושות‪ :‬תעניות‪ 61,‬כאב‪ ,‬מחסור‪ ,‬דחייה והסתגרות‪.‬‬

‫תעניות וייסורין‬ ‫‪...‬ייו קומו קריאטורה‪ ,‬אג'יטי אזיר לוס תעניות‪ .‬איסטו‬ ‫אירה אין טיימפו די אלול איל מיס אינטירו די אלול‬ ‫‪62‬‬ ‫פ'ינה כיפור איסטוב'י אזיינדו תענית‪...‬‬

‫עוד כילדה‪ ,‬קיבלתי על עצמי לעשות תעניות‪.‬‬ ‫היה זה בזמן אלול‪ .‬כל חודש אלול עד יום כיפור‬ ‫התעניתי‪.‬‬

‫האם ריינה כהן נוהגת מנהג תענית בשל היכרותה עם המנהגים הנוצריים (אותם למדה בבית‬ ‫‪64‬‬ ‫הספר הפרוטסטנטי)?‪ 63‬האם הייתה מקורבת לחוגי המקובלים או הכירה את מנהגיהם?‬ ‫ותצם יהודית כל ימי אלמנותה לבד מכל ערב שבת ושבת וערב ראש חודש וראש חודש‬ ‫‪65‬‬ ‫ומועדים וימים טובים לבית ישראל‪.‬‬ ‫‪ 5 9‬לוס איריגרי‪ ,‬מין זה שאינו אחד (מבחר)‪ ,‬מצרפתית דניאלה ליבר‪ ,‬תל–אביב ‪ ;2003‬הנ"ל‪ ,‬אני‪ ,‬את‪,‬‬ ‫אנחנו‪ :‬לקראת תרבות ההבדל‪ ,‬תל–אביב [תשס"ד] ‪ ;2004‬הלן סיקסו וקתרין קלמנט‪ ,‬זה עתה נולדה‪,‬‬ ‫מצרפתית הילה קרס‪ ,‬תל–אביב [תשס"ו] ‪ ;2006‬יצחק גורמיזאנו‪" ,‬לקרוא כאישה מזרחית"‪ ,‬הכיוון מזרח‪,‬‬ ‫‪http://www.text.org.il/index.php?book=0614055 )2006( 11‬‬ ‫‪ 60‬ראו הערה ‪ 2‬לעיל‪.‬‬ ‫‪Caroline Walker Bynum, “Fast, Feast and Flesh: The Religious significance of Food to 61‬‬ ‫‪Medieval Women”, in Carole Counihan and Penny Van Esterik (eds.), Food and Culture:‬‬ ‫‪.A Reader, New York 1997, pp. 139-158‬‬

‫‪6 2‬‬ ‫‪ 63‬‬ ‫‪ 64‬‬

‫‪ 65‬‬

‫אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬ ‫גרוסמן אברהם‪ ,‬חסידות ומורדות (הערה ‪ .)53‬על פי גרוסמן‪ ,‬מנהג תענית נשים אינו דאורייתא ומקורו‬ ‫בנצרות‪.‬‬ ‫בצלאל לנדוי‪" ,‬תענית אסתר במסורת ישראל"‪http://www.daat.co.il.daat/kitveyet/mahanaim/ ,‬‬ ‫‪" :taanit.htm‬משמעות מיוחדת הייתה לצום תענית אסתר בבית מדרשם של המקובלים‪ ,‬ומהם שראו‬ ‫אותו לא כזכר לגבי העבר אלא בעיקר לגבי העתיד"‪.‬‬ ‫יהודית‪ ,‬ח‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫‪163‬‬

‫גילה הדר‬

‫האם רצתה להידמות באמצעות התענית לגיבורות יהודיות אשר הצילו את עם ישראל‪ ,‬כאסתר‬ ‫‪66‬‬ ‫המלכה ("תענית אסתר")‪ ,‬וכיהודית אשר הרגה את הולופרנס?‬ ‫או אולי נהגה במנהג התענית כמנהגן של נשים צדקניות בתפוצה הספרדית‪" ,‬מה שנהגו‬ ‫‪67‬‬ ‫קצת נשים שלא לאכול בשר בשני וחמישי לפי שהם ימי סליחה"‪.‬‬ ‫בחירתה להתענות בכל חודש אלול עד יום הכיפורים (בימים שהם ימי סליחה) מלמדת‬ ‫אותנו שריינה כהן שאפה לנהוג בחסידות רבה ולהתעלות למעלה רוחנית גבוהה יותר‪.‬‬ ‫קרול ביינום‪ 68‬וג'ואן בלומברג טוענות שבאמצעות אוכל ‪ /‬צום שלטו הנשים על גופן‪ ,‬על‬ ‫עצמן ועל עולמן‪ .‬ריינה כהן‪ ,‬כקדושות נוצריות וכחסידות יהודיות‪ ,‬מנסה להרוס את גופה‬ ‫(את הגשמיות) על מנת להתעלות רוחנית‪ .‬סיבה נוספת לצומות בהן היא נוקטת הוא הניסיון‬ ‫להכניע את גופה המתאווה‪ ,‬להפסיק את לחץ המשפחה לדרישה שתינשא לגבר צעיר ומבטיח‬ ‫שחיזר אחריה‪ ,‬ולהתגבר על תהליך ההתבגרות ועל השינויים שהתחוללו בגופה‪.‬‬ ‫ההרס העצמי והמודע של גופה על מנת להגיע להתעלות רוחנית אינו מסתיים בהרעבה‬ ‫עצמית ובתעניות‪ .‬היא בוכה וזועקת‪ ,‬ומתוך הכאב‪ ,‬הבכי והזעקה נחה עליה ההשראה הפואטית‬ ‫ופורצות המילים‪ .‬עבור ריינה המילים הן בעלות כוח ריפוי מנחם‪ .‬השירה נכתבת בשקט‬ ‫שלאחר הכאב והזעקה‪ .‬אולם האם זו שירה מנחמת? האם "פיתויי השטן"‪ 69‬הם שירה מנחמת?‬

‫‪ 6 6‬ריינה כהן‪ ,‬פור לאס מוג'אג'אס מודירנאס‪ ,‬עמ' ‪ .4‬ספר יהודית הינו הספר הרביעי מבין הספרים החיצוניים‪,‬‬ ‫ומקורו העברי אבד‪ .‬הספר נשמר ב"תרגום השבעים" ליוונית ובתרגום ה"וולגטה" ללטינית‪ ,‬ונמצא‬ ‫בגרסאות התנ"ך היווני של הכנסיה הקתולית והיוונית–אורתודוכסית‪ .‬מעשה יהודית מופיע בספר חמדת‬ ‫ימים‪ ,‬דרשות לשבתות ולמועדים‪ ,‬ח"ב‪ ,‬פרק ב'‪ ,‬דף נו‪-‬נח‪ ,‬קושטא‪ ,‬תצ"ה; על יהודית בספרות העממית‬ ‫של יהודי ספרד ראו‪ :‬יום טוב לוינסקי‪ ,‬ספר המועדים‪ ,‬תל–אביב תשי"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;134-122‬על יהודית‬ ‫וגבורת נשים ראו‪ :‬שלומית שוגרמן‪" ,‬לפי שהנס נעשה בידי אישה"‪ ,‬קולך‪http://www.kolech.com/ ,‬‬ ‫‪ ;show.asp?id=48874‬עדות דני פלומבו‪ ,‬יליד בורסה‪ ,‬על סיפור יהודית וגבורתה שסיפרה לו אמו;‬ ‫בימים אלו כותבת נגה כהן מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב "על ספר יהודית במסורת היהודית — היבטים‬ ‫פולקלוריסטיים וספרותיים"‪.‬‬ ‫‪ 67‬ר' חיים בנבנישתי‪ ,‬שיירי כנסת הגדולה‪ ,‬או"ח‪ ,‬הלכות נפילת אפיים‪ ,‬הגה"ט‪ ,‬סי' קלד‪ ,‬דף יח‪ ,‬ע"ב‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬מכון הכתב‪ ,‬תשמ"ט‪.‬‬ ‫‪Bynum, Holy Feast and Holy Fast: the Religious Significance of Food to Medieval Women, 68‬‬ ‫”‪[ Berkeley 1987, pp. 42-49; idem, “Fast, Feast and Flesh‬הערה ‪Joan Jacobs Blumberg, ;]61‬‬ ‫‪“The Appetite as Voice”, in Carole Counihan and Penny Van Esterik (eds.), Food and‬‬ ‫‪.Culture: A Reader, New York 1997, pp. 159-179‬‬

‫‪ 69‬השיר לא נמצא‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫ריינה כהן‬

‫ייו איסטוב'י ייוראנדו! אי איסקלאמאנדו! פ'ין קי‬ ‫מי ב'ינו לה אינספיראסייון פואטיקה אי איסקריב'י‬ ‫לה פואיזייה "לה טאנטאסייון דיל דיאב'לו"‪ .‬קואנדו‬ ‫איסקריב'י איסטה פואיזייה אריפוזי און פוקו מה נון מי‬ ‫טורו מונג'ו איסטי ריפוזו‪ .‬איל דייו אולייו מי דימאנדה‬ ‫קי מי דיירה יסורין אין איל קואירפו אי איל מי לו‬ ‫‪70‬‬ ‫אקונטינטו אי מי דייו און פ'ואירטי דולור די בוקה‪....‬‬

‫אני בכיתי וצעקתי! עד שלבסוף נחה עלי רוח‬ ‫השירה וכתבתי את השיר "פיתוי השטן"‪ .‬כאשר‬ ‫כתבתי שירה זו נחה עלי מעט שלווה‪ ,‬אולם שלווה‬ ‫זו לא נמשכה זמן רב‪ .‬אלוהים שמע את בקשתי‬ ‫לייסר את גופי והוא נענה לי והעניק לי כאב חזק‬ ‫בפי (כאב שיניים)‪.‬‬

‫כאב השיניים של ריינה גורם לה התעלות‪ .‬באמצעות הכאב היא מרגישה חלק מהעולם היהודי–‬ ‫ספרדי‪ ,‬עבר הווה ועתיד‪ .‬אין אלו "ייסורי טאנטאלו"‪ ,‬אלא עינויי האינקוויזיציה‪.‬‬ ‫מי אקודרי קואנדו אירה ג'יקה אי מילדאב'ה לאס‬ ‫טורטוראס דילה אינקיזיסייון איג'ה אלוס איז'וס די‬ ‫ישראל‪ .‬ייו מי סילאב'ה די איליוס אי ייו קיריאה סיאיר‬ ‫אנסי און מארטיר אי מוסטראר קון אילייוס מי אמור‬ ‫אי מי זילו אלה ריליג'ייון‪ .‬פאריסי קי איל דייו טומו‬ ‫אין קונסידיראסייון מי דיזיאו אי מי לו אקונטינטו אין‬ ‫קאסטיגאנדומי אי אטורגאנדומי אין טודו מודו די‬ ‫קאסטיגו‪ .‬לה דולור דילה בוקה מי סי אינפ'ורטיסיאה‬ ‫‪71‬‬ ‫די דיאה אין דיאה‪....‬‬

‫נזכרתי שבהיותי צעירה וקראתי על עינויי‬ ‫האינקוויזיציה מהם סבלו בני ישראל‪ ,‬התקנאתי‬ ‫בהם ורציתי להיות מקדשת השם ולהוכיח יחד‬ ‫עימם את אהבתי וקנאתי לדת‪ .‬נראה שאלוהים‬ ‫התחשב בתשוקתי ומילא את משאלתי בהוכיחו‬ ‫אותי ובהעניקו לי דרכים שונות של ייסורים‪.‬‬ ‫הכאב בפה התגבר מיום ליום‪...‬‬

‫המאבק בין טוב ורע‪ ,‬הסבל הגופני והאושר הרוחני נמשכים לאורך כל האוטוביוגרפיה‪ .‬ריינה‬ ‫אינה יוצאת מביתה כחמש עשרה שנה‪ ,‬ולאחר מכן היא נוסעת לחפש אחר המשיח בירושלים‬ ‫ובקהיר‪ .‬בשלב כלשהו החיפוש אחר המשיח הוא גם חיפוש אחר חבר לחיים‪ ,‬ובסופן מפח נפש‬ ‫ו"ייסורין"‪.‬‬

‫סיכום‪ :‬אישה קוראת אישה‬ ‫יותר ממאה שנה לאחר שנכתבו הספרים‪ ,‬תקופה בה נהגו‪ ,‬נתקבלו‪ ,‬יושמו ונדחו תיאוריות‬ ‫פמיניסטיות ופוסט פמיניסטיות‪ ,‬אני מוצאת באישה המשכילה והחכמה את החוויה הנשית‬ ‫הבסיסית של אישה בת ימינו — המאבק בין להיות אשת הבית הנשואה‪ ,‬המרצה את בני ביתה‬ ‫הגברים ואת החכמים (הרבנים)‪ ,‬לבין הרצון לפרוץ החוצה‪ ,‬ללמוד‪ ,‬להשכיל ולהגיד את דבריה‬ ‫בקול‪.‬‬

‫‪ 7 0‬ריינה כהן‪ ,‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬ ‫‪ 71‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ .40‬בשל כאבי השיניים עקרו לריינה תשע שיניים‪.‬‬

‫‪165‬‬

‫גילה הדר‬

‫ריינה מתארת את הנשים באותם תיאורים וראה בהן אותן תכונות שליליות אותן מייחסים‬ ‫הגברים לנשים‪:‬‬ ‫‪"...‬לה מוז'יר אירה אונה קוליב'רה פינטאדה‪ ...‬אין‬ ‫ב'ירד'אד קי נון סי יירארון לוס סאב'ייוס די אקיל‬ ‫טיימפו די דיזיר‪ ,‬קי לה קריאנסה לה מאס פ'ואירטי‬ ‫‪72‬‬ ‫דיל מונדו אירה לה מוז'יר‪.‬‬

‫האישה הייתה נחש צבוע‪ ...‬האמת היא שחכמי‬ ‫העבר לא טעו כאשר אמרו שהיצור החזק ביותר‬ ‫בעולם הוא האישה‪.‬‬

‫בימינו‪ ,‬אישה המכונה "נחש צבוע" אינה ראויה להערצה‪ .‬גם כאשר חכמים הצביעו על האישה‬ ‫כנחש צבוע הם לא התכוונו להחמיא לאישה‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬גם הנחש שהוא חיה ערמומית וגם‬ ‫הצבע המסתיר פגמים אינם מעידים על תכונות אופי מומלצות‪ .‬אולם על פי ריינה‪ ,‬אישה‬ ‫שהיא "קוליב'רה פינטאדה" היא מקור לחיקוי ודוגמה לכוח נשי‪.‬‬ ‫היא יודעת בעמקי ליבה‪ ,‬ובעיקר משום שהיא מביטה בפנימיותה‪ ,‬שלנשים יש כוח רב‬ ‫ועוצמות כבירות שאינן באות לידי ביטוי‪ ,‬ורומזת לנשים שעליהן להשתמש בנשיותן‪ ,‬באמנות‬ ‫הפיתוי והעורמה‪ ,‬מכיוון שאלו הם הכלים היחידים שאישה יכולה להפעיל בעולם הגברי‪ .‬רק‬ ‫כך הן תצלחנה להכניע את הגברים שיעשו כרצונן‪ .‬ומהו רצונן? רצונן הוא רצונה של ריינה‬ ‫כהן להשיב עטרה ליושנה‪ ,‬להשיב את העם לאמונה היהודית הפשוטה ולקרב את בואו של‬ ‫‪73‬‬ ‫המשיח‪ ,‬קודם משיח בן אפרים ואחריו משיח בן דוד‪.‬‬ ‫‪...‬טורנארימוס אל קאמינו בואינו אי ב'ירימוס לה‬ ‫סאלב'אסייון די ישראל פריסטו אין מואיסטרוס דיאס‬ ‫‪74‬‬ ‫אמן‪.‬‬

‫נחזור לדרך הנכונה ונחזה בגאולת ישראל במהרה‬ ‫בימינו אמן‪.‬‬

‫‪ 7 2‬שם‪ ,‬עמ' ‪.5-4‬‬ ‫‪ 73‬על הציפייה למשיח ראו אוטוביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ ;248-245 ,30‬על רבי יעקב מאיר כמשיח בן אפרים‬ ‫ראו‪ :‬גילה הדר‪" ,‬כבוד האישה וכבוד האומה"‪ ,‬פעמים (בדפוס)‪ .‬הרב מאיר פעל לשיפור מעמד האישה‬ ‫היהודייה בשאלוניקי בתקופת כהונתו (‪.)1919-1908‬‬ ‫‪ 74‬ריינה כהן‪ ,‬פור לאס מוג'אג'אס מודירנאס‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬

‫‪166‬‬

‫רשימת פרסומים‬

‫רשימת פרסומים‬

List of Publications 1 '‫ עמ‬,‫ספרים‬ Authored Books, p. 1

3 '‫ עמ‬,‫ דברי כנסים וכתבי עת‬,‫עריכת קובצי מחקר‬

Editorship of Collective Volumes, Proceedings & Journals, p. 3

5 '‫ עמ‬,‫מאמרים‬ Articles, p. 5

18 '‫ עמ‬,‫מאמרי בקורת וערכים אנציקלופדיים‬ Review Articles & Entries, p. 18

Authored Books ‫ספרים‬ Erase una ves…Maimonides Cuentos tradicionales hebreos, Ediciones El. Almendro, Cordoba ,Madrid 1988, 1992, 1996 (with Elena Romero), Scientific introduction and notes for each tale, 180 pp.

.1

‫ האוניברסיטה‬,‫ משגב ירושלים‬,‫ מאה סיפורים וסיפור מפי יהודי ספרד‬,‫אוצרו של אבא‬ '‫ עמ‬340 ,‫ מבוא מדעי והערות לכל סיפור‬,)‫ תשנ"ב (עם דב נוי‬,‫ ירושלים תשמ"ט‬,‫העברית‬

.2

The Treasure of Our Fathers, 100 and 1 Sephardic Tales, Misgav Yerushalayim, The Hebrew University, Jerusalem 1989, 1992 (with Dov Noy), Research introduction and notes to each story, 340 pp.



The Pious Sinner – Ethics and Aesthetics in the Medieval Hasidic Narrative, J. C. B. Mohr (Paul Siebeck), Tubingen 1991, 180 pp.

.3

,‫ ספרי חמד‬,‫ ידיעות אחרונות‬,‫ סיפורי עם לילדים מפי יהודי ספרד‬,‫שבעת אגוזי הפלא‬ '‫ עמ‬95 ,)‫ (עם עמלה עינת‬1992 ‫תל–אביב‬ ‫נבחר לאחד מעשרת ספרי הילדים הטובים לשנה זו‬

.4

7



‫רשימת פרסומים‬

The Seven Magic Nuts – Sephardic Folktales for Children, Tel-Aviv 1992, 95 pp. Selected as one of the 10 best children’s books of the year



1993 ‫ תל–אביב‬,‫ יישום חינוכי‬,‫ מדריך למורה‬,‫ הטלוויזיה החינוכית‬,‫ספר המעשיות‬ '‫ עמ‬132 ,)‫(עם אילנה רימלט‬

.5

Sefer Ha-Ma’asiyot, Tales elaborated to Television and Films, Instruction book for teachers, Educational Israeli T.V., Tel-Aviv 1993 (with Ilana Rimalt), 132 pp.

‫ תשנ"ד (עם‬,‫ תל–אביב תשנ"ג‬,‫ תג‬,‫ מחזה מוסיקאלי לפורים בשאלוניקי‬,‫לעת כזאת‬ ‫ טקסט (לאדינו ותרגום) ושני מבואות מדעיים‬,'‫ עמ‬111 )‫שושנה וייך–שחק‬



.6

En este Tiempo, Drama Musical para Purim en Salonika, Tag, Tel-Aviv 1993, 1994 (with Suzana Weich-Shahak), 111 pp. (2 Research introductions; Text in Ladino & Translation to Hebrew)

‫ (עם‬1996 ‫ תל–אביב‬,‫ ידיעות אחרונות‬,‫ סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה‬,‫תרת תרת‬ '‫ עמ‬136 ,)‫עמלה עינת‬



.7

Tarat Tarat – Jewish Folktales from Ethiopia, Tel-Aviv 1996 (with Amela Einat), 136 pp.

‫ הוצאת מאגנס האוניברסיטה‬,‫ הסיפור העממי של יהודי ספרד‬,‫מעשה אהוב וחצי‬ ,‫ ירושלים ובאר–שבע תש"ס‬,‫ ירושלים והוצאת אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‬,‫העברית‬ '‫ עמ‬552 ‫זוכה פרס טולידאנו‬

.8



The Beloved Friend-and-a-Half, Studies in Sephardic Folk Literature, Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem and Ben-Gurion University Press, Beer-Sheva 1999, 532 pp. Winner of Toledano prize

‫ ירושלים‬,‫ הוצאת מכון בן–צבי‬,‫יהודי‬-‫ לחקר הפתגם הספרדי‬,‫מילים משביעות מלחם‬ '‫ עמ‬550 ,‫ באר–שבע תשס"ד‬,‫והוצאת אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‬





.9

‘Words are better than Bread’, A Study of the Judeo-Spanish Proverb, BenGurion University Press, Beer-Sheva & Ben-Zvi Institute, Jerusalem 2004, 550 pp.



Once Upon a Time…Maimonides, Traditional Hebrew Tales, An Anthology, Labyrinthos, California 2004 (with Elena Romero) (English version of No. 1)

.10

,‫ מכון בן–צבי‬,‫ הפתגם הספרדי–יהודי בצפון מרוקו‬,‫מילה בשעתה זהב מעלתה‬ '‫ עמ‬700 ,)‫ירושלים תשס"ח (עם יעקב בן–טולילה‬

.11

8

‫רשימת פרסומים‬

La Palabra en su hora es oro – El refrán judeo-español en el Norte de Marruecos, Instituto Ben-Zvi, Jerusalén 2008 (with Ya’akov Bentolila) (Heb. & Spanish), 700 pp.



The Heart is a Mirror – The Sephardic Folktale, Wayne State University Press, Detroit 2008 (Translation & elaboration of No. 8), 690 pp.

.12�

Te aprikanto i te diskanto [I enchant you and I disenchant you] Magic Incantations of the Sephardic World (with Eliezer Papo), (in process)

.13

‫ דברי כנסים וכתבי עת‬,‫עריכת קובצי מחקר‬

Editorship of Collective Volumes, Proceedings & Journals –‫ בירושלים (עם גלית חזן‬,‫ האוניברסיטה העברית‬,‫מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬ )‫ חוברות‬28( ‫ואילך‬-‫ תשמ"א‬,)‫ שלום צבר‬,‫ הגר סלמון‬,‫רוקם‬

.14

Jerusalem Studies in Jewish Folklore, The Hebrew University Jerusalem (with Galit Hasan-Rokem, Shalom, Sabar, Hagar Salmon), 1981-present (28 issues)

‫ מדברי הקונגרס הבינלאומי השלישי לחקר מורשת יהדות ספרד‬,‫יצירה ותולדות‬ –‫ ירושלים תשמ"ח (עם גלית חזן‬,‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ משגב ירושלים‬,‫והמזרח‬ '‫ עמ‬450 ,)‫ אנגלית וספרדית‬,‫ (עברית‬,)‫ אפרים חזן ואברהם חיים‬,‫רוקם‬



.15

History and Creativity, Proceedings of the Third and Oriental International Congress for Research of the Sephardic Jewish Heritage, Misgav Yerusahlayim, The Hebrew University, Jerusalem 1990 (with Galit Hasan-Rokem, Efraim Hazan, & Abraham Haim), (Hebrew, English & Spanish), 450 pp.

‫ האוניברסיטה‬,‫ הוצאת מאגנס‬,‫ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬,‫ספר יובל לכבוד דב נוי‬ '‫ עמ‬412 ,)‫ (עם גלית חזן–רוקם‬1992-1991 ‫ ירושלים‬,‫העברית‬



.16

Festschrift in honor of Dov Noy, Jerusalem Studies in Jewish Folklore, Magness Press, The Hebrew University, Jerusalem 1991-1992 (with Galit Hasan-Rokem), 412 pp.

‫ הופץ‬,1992 ,‫ משרד החינוך והתרבות‬,1492 ‫ עיתון היסטורי לשנת‬,‫רשומות איספמיא‬ ‫בכל בתי הספר בארץ‬

Rashumot Espamia, Chief Editor and Founder, Educational historical newspaper for the year 1492, Ministry of Education, 1992 Distributed throughout all schools in Israel

9



.17

‫רשימת פרסומים‬

,‫ תל–אביב תשנ"ג‬,‫ אופיר‬,‫ על אמנות ההיגוד של המספר העממי‬,‫עד עצם היום הזה‬ '‫ עמ‬230

.18

,‫ הוצאת מאגנס‬,‫ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬,‫ספר יובל לכבוד דן בן–עמוס‬ '‫ עמ‬492 ,)‫ ירושלים תשנ"ח (עם גלית חזן–רוקם‬,‫האוניברסיטה העברית‬

.19

Forever After: The Performing Art of the Storyteller, Folklore Research Studies, Ofir, Tel-Aviv 1993, 1994, 230 pp.



Festschrift in Honor of Dan Ben-Amos, Jerusalem Studies in Jewish Folklore (1997-1998), Magnes Press, The Hebrew University, Jerusalem 1998 (with Galit Hasan-Rokem), 492 pp.



,‫ מוקדשת לספרות עממית‬3 '‫ חוב‬,‫ עורכת אורחת‬,‫ רבעון ישראלי לספרות‬,‫רב–קול‬ )2000 ‫(חורף‬

.20

Guest editor, special issue on folk-literature, Rav-Kol Journal of Israeli Literature, No. 3 (Winter, 2000)



,‫ אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‬,‫איל קונטאקטו ביטאון מרכז גאון לתרבות הלאדינו‬ 11( ‫ ואילך‬2004 ‫ באר–שבע‬,)‫ (עם יעקב בן–טולילה ואליעזר פאפו‬,)‫(עברית ולאדינו‬ )‫ עמ' כל אחת‬65 ,‫חוברות‬

.21

El Kontakto, Boultin of Moshe David Gaon Center for Ladino Culture, BenGurion University, Hebrew & Ladino (with Eliezer Papo & Ya’akov Bentolila), Beer-Sheva 2004-present (11 issues)

,‫ מרכז גאון לתרבות הלאדינו‬,‫ מחקרים ושירי קופלאס לפורים‬,‫שמחת פורים‬ )‫ (עם בני נחמיאס‬,)‫ (לאדינו ועברית‬2007 ‫ באר–שבע‬,‫אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‬



.22

Studies and Coplas for Purim, Gaon Center for Ladino Culture, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva 2007 (Hebrew & Judeo-Spanish), (with Benny Nahmias)

‫ אוניברסיטת‬,‫ מרכז גאון לתרבות הלאדינו‬,‫ מחקרים בתרבות יהודי ספרד‬,‫איל פריזינטי‬ 7 ,)‫ באר–שבע תשס"ז ואילך (עם יעקב בן–טולילה ואליעזר פאפו‬,‫בן–גוריון בנגב‬ )‫ צרפתית‬,‫ ספרדית‬,‫ אנגלית‬,‫ עברית‬,'‫ עמ‬350 ‫כרכים (כל אחד‬



.23

El Prezente, Studies in Sephardic Cultutre, Gaon Center for Ladino Culture, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva 2007-present (with Ya’akov Bentolila & Eliezer Papo), (7 volumes ,each 350 pp.)

‫ האיגוד העולמי‬,‫ ספרות ואמנות‬,‫ לשון‬,‫איגוד — מבחר מאמרים במדעי היהדות‬ '‫ עמ‬700 ,2008 ‫ ירושלים‬,‫למדעי היהדות‬

Iggud – Selected Essays in Jewish Studies: Languages, Literatures, Arts, World Union of Jewish Studies, Jerusalem 2008, 700 pp. 10



.24

‫רשימת פרסומים‬

EJJS European Journal of Jewish Studies, Brill, Germany, Guest Editor, Special issue on Jewish Folklore, Vol. 3 No. 1 (2009), (With Yuval Harari)

.25

EJJS European Journal of Jewish Studies, Brill, Germany, Guest Editor, Special issue on Oral Sephardic Culture, Vol. 9 No. 1 (2015) (in press)

.26

Articles ‫�מאמרים‬ '‫ עמ‬,1970 ‫ חיפה‬,‫ חודש חודש וסיפורו‬,‫ סיפור והערה‬,"‫"שיוויתי השם לנגדי תמיד‬ 118-115 ,43-39

.27

“I have always set the lord before my eyes”, A Tale for Each Month, Haifa 1970, pp. 39-43, 115-118

‫ כרך‬,‫ בעריכת יששכר בן–עמי‬,‫ מחקרי המרכז לחקר הפולקלור‬,"‫"מדרש ויסעו השלם‬ )‫ (עם יוסף דן‬,)‫ ירושלים (תשל"ג‬,‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ מאגנס‬,‫עו‬-‫ג' עמ' סז‬

.28

“The Complete ‘Midrash Vayisau’”, Folklore Research Center Studies (ed. Issachar Ben-Ami), Vol. 3, 1972, pp. 67-76 (with Joseph Dan)

33-16 '‫ עמ‬,)1978( 6 ‫ גליונות למורה‬,"‫"עליות פלא לארץ ישראל בראי הסיפור העממי‬

“Miraculous Aliyot to Eretz Israel as Reflected in Jewish Folktales”, Gilyonot La-Moreh 6 (1978), pp. 16-33

16-5 '‫ עמ‬,)1979( ‫ ידע עם י"ט‬,"‫"דרכי שילוב הסיפור בספר חסידים‬

“The Methods of Narrative Integration into Sepher Hasidim”, Yeda-Am 19 (1979), pp. 5-16

90-84 '‫) עמ‬1980( '‫ ידע עם כ‬,"‫"סיפור מצרי יהודי על הטיפוס הסיפורי שכן בגן עדן‬

.29 .30

.31

“A Jewish Folktale from Egypt bearing on the Story of A Companion in Paradise”, Yeda-Am 20 (1980), pp. 84-90



82-64 '‫) עמ‬1980( 7 ‫ פעמים‬,"‫"הדמות והעיר סיפורים הומוריסטים יהודיים ספרדיים‬

.32

“Djuha and Makeda – Humorist Folktales in Judeo-Spanish Folk Literature”, Pe’amim 7 (1980), pp. 64-82



‫ מחקרי ירושלים בפולקלור‬,"‫ סיפור עממי בהקשרו העיוני‬:‫"שכן בגן עדן בספר חסידים‬ 82-61 '‫ עמ‬,)‫יהודי א' (תשמ"א‬ “A Neighbour in Paradise in the Book of the Pious – A Traditional Folktale in an Ideological Context”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 1 (1981), pp. 61-82 11

.33

‫רשימת פרסומים‬

“Ideology and Aesthetics in the Folk Narrative of the Book of the Pious”, Fabula 22 (1981), pp. 55-63

.34

‫ מורשת יהודי ספרד‬,"‫יהודי‬-‫"אלוהים אוהב לב — לחקר הסיפור העממי הספרדי‬ ‫ ירושלים‬,‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ מאגנס‬,‫ בעריכת יששכר בן–עמי‬,‫ מחקרים‬,‫והמזרח‬ 293-263 '‫ עמ‬,‫תשמ"ב‬

.35

“God Seeks the Heart – Toward a Research of the Judeo-Spanish Folklore”, Oriental and Sephardic Heritage – Researches (ed. Issachar Ben-Ami), Jerusalem 1982, pp. 263-293



‫ מחקרי המרכז לחקר‬,"‫ סיפור בהקשרו העיוני‬:‫אשכנזי‬-‫"לדרכי עיצוב הסיפור החסידי‬ –‫ בעריכת יששכר בן‬,‫ מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי מוקדשים לדב נוי‬,‫הפולקלור‬ ‫רכו‬-‫ עמ' קצז‬,‫ ירושלים תשמ"ג‬,‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ מאגנס‬,'‫ כרך ז‬,‫עמי וייוסף דן‬

.36

“The Formation of The Hasidic-Ashkenazic Stories – The Folktale in its Theological Context”, Folklore Research Center, Studies Presented to Dov Noy, Vol. 7 (ed. Issachar Ben-Ami & Joseph Dan), Magnes, Jerusalem 1983, pp. 197-226



‫"האגדה הספרדית יהודית על רבנו קלונימוס בירושלים — לדרכי ההסתגלות של‬ 123-85 '‫ עמ‬,)‫ו (תשמ"ד‬-‫ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי ה‬,"‫הסיפור העממי‬

.37

“The Judeo-Spanish Legend about Rabbi Kalonimos in Jerusalem – A Study of Processes of Folktale Adaptation”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 5-6 (1984), pp. 85-123

,"‫"הספרות העממית כביטוי לזהות אתנית — העדה הספרדית–יהודית בישראל‬ 48-31 '‫ עמ‬,1986 ,‫ בעריכת משה בר–אשר ושלמה מורג‬,'‫ כרך ב‬,‫מסורות‬



.38

“Folk literature as an expression of Ethnic Identity, The Judeo-Spanish Community in Israel”, Massorot, Vol. 2 (ed. Moshe Bar-Asher & Shlomo Morag), 1986, pp. 31-48

'‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ה‬61-60 ,77 ‫ עיתון‬,"‫"לקראת הגדרת אמנות ההצגה של המספר העממי‬ )‫ (עם מיכל גוברין‬51-45



.39

“Toward a Definition of the Performing Art of the Folk Narrator”, Iton 77 6061 (1985), pp. 45-51 (with Michal Govrin)



“Folktales in Sefer Hasidim”, Prooftexts 5 (1985), pp. 19-31

.40

“La contienda de los Venenos. The Character of Maimonides in Folk Literature”, I congresso internacional sobre la vida y obra de Maimonides, Cordoba 1985, pp. 17-26

.41

12

‫רשימת פרסומים‬

,"‫יהודי — סיפור האנוס והלחם מתוך מעם לועז‬-‫"דמותו של האר"י בסיפור הספרדי‬ 107-87 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ו‬26 ‫פעמים‬

.42

“The Character of Rabbi Isaac Luria in the Judeo-Spanish story – The Converso and the Shewbread”, Pe’amim 26 (1986), pp. 87-107



“A Sephardic Version of A Blood-Libel Story in Jerusalem”, International Folklore Review VI July (1986), pp. 60-74

.43

“The Judeo Spanish Community in Israel: its Folklore and Ethnic Identity”, Cahiers de Litterature Orale, 20 (1986), 131-152

.44

‫ הוצאת לה‬,‫ מסיפורי העיר‬,‫ חיי ירושלים‬,‫ מבוא לספר‬,"‫"סיפורי שאול אנג'ל מלאכי‬ 44-17 '‫ עמ‬,1987 ‫ ירושלים‬,‫סמנה‬

.45

“The Stories of Shaul Angel Malachi”, Introduction: Vidas en Yerushalayim, La Semana, Jerusalem 1988, pp. 17-44



“Games of Identity in Proverb Usage”, Proverbium 5 (1988), pp. 1-15 (with Galit Hasan-Rokem), Chosen for inclusion in Finnish anthology on Women and Folklore

.46

“Hagiography and Biography: Abraham Ibn Ezra as a Legendary Figure in the Hebrew Folktale”, Abraham Ibn Ezra and His Age. Proceedings of the International Symposium, Madrid, Tudela, Toledo 1989, pp 11-16

.47

,)‫ (תש"ן‬41 ‫ פעמים‬,"‫ העולם והבית‬:‫"יסודות של מקום בפתגמים של יהודי תורכיה‬ )‫ (עם גלית חזן–רוקם‬133-112 '‫עמ‬

.48

“Spatial Elements in the Proverbs of the Jews of Turkey – The World and the Home”, Pe’amim 41 (1990), pp. 112-133 (with Galit Hasan-Rokem)



,"‫ מרים סאלם מספרת‬,‫ המלך ושלוש נשותיו‬,‫"דרכי התקשרות המספר העממי לקהלו‬ 132-113 '‫ עמ‬,)‫תימא ב' (תשנ"א‬

.49

“Modes of Communication Between the Storyteller and his Public – The King and His Three Wives, Miryam Salem, A Storyteller from Yaman”, Teima 2 (1990), pp. 113-132



“Story Telling as a Performing Art”, Assaph – Studies in the Theatre 5 (1990), pp. 1-35 (with Michal Govrin), Enlarged English version of no. 39

.50

Introduction to: Istorie di Giocha, By Matilda Koen-Sarano ,Firenze 1990, pp. 182-192 (Italian)

.51

13

‫רשימת פרסומים‬

,"‫"אין יום שלישי בלי שמש — גלגולי משמעות בפתגמים של אישה יהודיה ספרדיה‬ )‫ (עם גלית חזן–רוקם‬287-275 '‫ עמ‬,)‫מקדם ומים ד' (תשנ"א‬

.52

“No Tuesday without Sun – Semantic Transformation in Proverbs of a Sephardic-Jewish Woman”, Mi-kedem u-mi-yam 4 (1991), pp. 275-287 (with )Galit Hasan-Rokem

‫ ג'וחה מה הוא אומר? סיפורי עם מפי יהודים–ספרדים מאת מתילדה‬:‫מבוא לספר‬ )‫ (מופיע באותו הספר גם בלאדינו‬29-20 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשנ"א‬,‫כהן–סראנו‬



.53

“Prefasion” to: Djoha ke dize? Kuentos populares Djudeo-Espanyoles, by Matilda Koen-Sarano, Jerusalem 1991, pp. xx-xxx (Judeo-Spanish)



'‫ (תשנ"ב) עמ‬13 ‫ גליונות למורה‬,"‫"דמותו של אברהם אבן עזרא בסיפור העממי‬ )47 .‫ (נוסח עברי מקוצר של מס‬200-190

.54

“Abraham Ibn Ezra in Jewish Folk Literature”, Gilyonot La-More 13 (1992), pp. 190-200 (A short Hebrew version of No 47)

‫ מחקרי ירושלים בספרות עברית יג‬,"‫"קדוש וחכם — האר"י והרמב"ם בסיפורי עם‬ 64-29 '‫ עמ‬,)‫(תשנ"ב‬



.55

“A ‘Saint’ and a ‘Sage’ – Ha-Ari and Maimonides in Jewish Folklore”, Jerusalem Studies in Hebrew Literature 13 (1992), pp. 29-64



,"‫ דימוי עצמי וזהות אתנית‬,‫ מסורת ספרותית‬:‫"פורים שני — משפחה בראי עצמה‬ 370-349 '‫ עמ‬,)1992( 14-13 ‫מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬

.56

“Second Purim - Family Folk Traditions”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 13-14 (1992), pp. 349-370



90-75 '‫ עמ‬,)‫ במה כו (תשנ"ב‬,"‫"המחזה העממי הספרדי–יהודי‬

.57

'‫ עמ‬,)‫ דפים למחקר בספרות ח (תשנ"ב‬,"‫"לשאלת העיצוב הז'אנרי של סיפורי שדים‬ 219-203

.58

“The Judeo-Spanish Folk-Play”, Bama 26 (1992), pp. 75-90

“The Literary Genre of Demonological Folk Tales”, Dappim – Research in Literature 8 (1992), pp. 203-219



‫ בעריכת יעל‬,‫ אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות‬:‫ נבחר להיכלל גם בקובץ‬.‫א‬58 307-291 '‫ עמ‬,‫ ירושלים תשנ"ה‬,‫ מרכז זלמן שזר‬,‫עצמון‬ Chosen for inclusion in: A View into the Lives of Women in Jewish Societies (ed. Yael Azmon), The Zalman Shazar Center, Jerusalem 1995, pp. 291-307

14



‫רשימת פרסומים‬

“Theme and Genre” Relationships between Man and She-Demon in Jewish Folklore”, Folklore and Ethnographic Review, Vol. 14, Nos. 1-2 (1992), pp. 56-61

.59

58-41 '‫ עמ‬,)‫ מקדם ומים ה (תשנ"ב‬,"‫"המזל והשכל בפתגמים ספרדיים–יהודים‬

.60

“Literary Tradition, Family Self Image and Ethnic Identity”, Jewish Folklore and Ethnographic Review, Vol. 15, No.2 (1993), pp. 39-49 (Short version of no. 56

.61

20-12 '‫ עמ‬,)‫ (תשנ"ג‬29 ‫ אפיריון‬,"‫ טרזין יפה התואר‬:‫"המעשיה הנשית הספרדית–יהודית‬

.62

“The Concept of Luck and Wisdom in Judeo-Spanish Proverbs”, Mikedem u-mi-yam 5 (1993), pp. 41-58

“The Judeo-Spanish Feminine Fairytale”, Aprion 29 (1993), pp. 12-20



95-80 '‫ עמ‬,)1995( 60-59 ‫עם‬-‫ ידע‬:‫ נדפס מחדש ב‬.‫א‬62 Reprinted in: Yeda-Am 59-60 (1995), pp. 80-95 53 ‫ פעמים‬,"‫"חנינת–אללה — נוסח יהודי תימני של סיפור סינדרלה ומקבילותיו‬ 148-124 '‫ עמ‬,)‫(תשנ"ג‬

.63

“Hanninat Alla – A Judeo-Yemenite Verision of Cinderella”, Pe’amim 53 (1993), pp. 124-148



,1993,1994 ‫ תל–אביב‬,‫ אופיר‬,‫ בעריכת תמר אלכסנדר‬,‫ נכלל בקובץ עד עצם היום הזה‬.‫א‬63 127-97 '‫עמ‬ Reprinted in: Ad Etzem Ha’yom Haze, Studies in Folk literature (ed. Tamar Alexander), Ofir, Tel-Aviv 1993, 1994, pp. 97-127

,"‫ הכוכבים והשמש — מוטיפמה בהקשר חברתי‬,‫ שמלת הירח‬:‫"סיפור סינדרלה‬ 175-153 '‫ עמ‬,)‫ (תשנ"ד‬30 ‫ביקורת ופרשנות‬

.64

“Cinderella Stories – The Dress of Moon, Stars and Sun A Motifeme in Cultural Context”, Bikoret U-Farshanut 30 (1994), pp. 153-175



“Towards a Typology of the Judeo-Spanish Folksong Gerineldo and the Romance Model”, Yuval 6, Jewish Oral Tradition, an Interdisciplinary Approach. Studies of the Jewish Music Research Center, Vol. VI ,Jerusalem 1994 (with Isaac Benabu, Yaacov Ghelman, Ora Schwarzwald, & Susana Weich-Shahak), pp. 68-163

.65

15

‫רשימת פרסומים‬

,)‫ מהות יד (סתיו תשנ"ה‬,"‫ זהות אתנית וזהות גיאוגראפית‬:‫"סיפורי עם משאלוניקי‬ 49-33 '‫עמ‬

.66

“Ethnic Identity and Geographical-Local Identity – Folktales from Salonika”, Mahut 14 (1995), pp. 33-49



‫ מבוא לספר מפגשים בחלום מאת‬,"‫"תפיסת החלום ומעמדו במסורת התרבות היהודית‬ 55-5 '‫ עמ‬,1995 ‫ הוד השרון‬,‫ אסטרולוג‬,‫מרים ריימונד‬

.67

“The Concept of Dreams in Jewish Culture”, Introduction to the book by Miryam Raymond, Meetings in Dreams, Tel-Aviv 1995, pp. 5-55

‫"אלפא ביתא דדודה — ריבוי משמעויות בהבניית אתוס באמצעות פתגמים אצל‬ '‫ עמ‬,)‫ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יז (תשנ"ה‬,"‫דוברת ספרדית יהודית בירושלים‬ )‫ (עם גלית חזן–רוקם‬89-63

.68

“The Multivalent Construction of Ethos in the Proverbs of a Sephardic Woman”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 17 (1995), pp. 63-89 (with Galit Hasan-Rokem)



“Rabbi Judah the Pious as a Legendary Figure”, Mysticism, Magic and Kabbala in Ashkenazi Judaism, International Symposium, Frankfurt, 1991, Berlin, New York 1995, pp. 123-139

.69

“Ester: A Judeo-Spanish Traditional Play”, in: The Jewish Communities of Southeastern Europe (ed. I. K. Hassiotis), Institute for Balkan Studies, Thessalonike 1997, pp. 23-53

.70

133-110 '‫ עמ‬,)‫ (תשנ"ח‬34 ‫ פעמים‬,"‫"מגמות חדשות בחקר הסיפור העממי היהודי–ספרדי‬

.71

“The Weasel and the Well: Inter-textual Relationships between Hebrew Sources and Judeo-Spanish Stories”, Jewish Studies Quarterly, Vol. 5 (1998), pp. 1-15

.72

“La perception de Jerusalem a travers les contes de Sephardes de hyerosolymitains”, Cahiers de Litterature Orale, Special issue (ed. Dan BenAmos), No. 44 (1998), pp. 123-143

.73

‫ מחקרי ירושלים בפולקלור‬,"‫"למשמעותם של שמות פרטיים בפתגמים מן החכיתיה‬ )‫ (עם יעקב בן–טולילה‬187-147 '‫ עמ‬,)‫תשנ"ח‬-‫כ (תשנ"ז‬-‫יהודי יט‬

.74

“New Trends in the Study of the Judeo-Spanish Folklore”, Pe’amim 34 (1998), pp. 110-133

“The Meaning of Personal Names in Hakitic Proverbs”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 19-20 (1998-1999), pp. 147-187 (with Ya’akov Bentolila) 16



‫רשימת פרסומים‬

‫ אגדות וסיפורי מוסר מן המסורת היהודית הספרדית מאת‬,‫הקדמה לספר לז'נדאס‬ ‫ פורסם באותו הספר גם בלאדינו‬,18-10 '‫ עמ‬1999 ‫ ירושלים‬,‫ נור‬,‫מתילדה כהן–סראנו‬

.75

Prefasion, en: Matilda Koen-Sarano, Lejendas y cuentos morales, Yerushalyim 1999, pp X-XXI (Ladino)



“Elementos hispanicos en los refranes Judeo-españoles de Marruecos”, Jewish Studies at the Turn of the Twentieth Century (eds. Judith Targarona Borras and Angel Sanenz-Badillos), Vol. 2 Proceedings of the 6th European Jewish Studies Conference, Toledo 1998, Leiden, Boston, Koln 1999, pp. 421-429 (With Yaa’kov Bentolila)

.76

“The Usage of Djuha Proverbs as Strategy in Discourse”, Studies in Memory of Seyfi Karabas (ed. D. Zeyrek), Middle East Technical University, Ankara Turkey 2000, pp. 29-41

.77

‫"תן ליהודי אצבע יקח את כל היד — קשרים לשוניים ותרבותיים בין פתגמים‬ )‫ (עם יעקב בן–טולילה‬59-37 '‫ עמ‬,)‫ לאדינאר ב' (תשס"א‬,":‫היספאניים חכיתיים‬

.78

“Give a Jew a finger he will take Four-Intertextual Relationships between Hispanic Proverbs and Proverbs in Hakitia”, Ladinar 2 (2001), pp. 37-59 (with Ya’akov Bentolila)



191-165 '‫ עמ‬,)‫ מכאן ב' (תשס"א‬,"‫ הקול הנשי‬:‫"דיבוק‬

.79

‫ (סתיו‬93 ‫ פעמים‬,"‫"מן הכתב אל הפה — גלגולה של ספרות קאנונית בפתגמים‬ )‫ (עם יעקב בן–טולילה‬113-91 '‫ עמ‬,)‫תשס"ג‬

.80

“Dybbuk Stories in Israel”, Mikan, Journal for Hebrew Literary Studies 2 (2001), pp. 165-191

“From Written to Oral – Canonical Literature as Reflected in Proverbs”, Pe’amim 93 (Autumn 2002), pp. 91-113 (with Ya’akov Bentolila)

,‫ מגדר‬:‫ אשה בירושלים‬,"‫ ירושלים בסיפורי נשים ספרדיות ירושלמיות‬:‫"מרחב ומגדר‬ ,‫ רמת–גן תשס"ב‬,‫ אוניברסיטת בר–אילן‬,‫ בעריכת טובה כהן ויוסף שוורץ‬,‫חברה ודת‬ 245-236 '‫עמ‬

.81

“Space and Gender: Jerusalem in Jerusalemite Sephardic Women’s Narrative”, A Woman in Jerusalem, Gender, Society & Religion (eds. Tova Cohen & Josef Schwartz), Bar-Ilan University, Raman-Gan 2002, pp. 230-245



“Traditional Memory and Jewish Culture: The Holyday Cycle In Sephardic Proverbs”, Proverbium 19 (2002), pp. 1-13

.82

17

‫רשימת פרסומים‬

“Dream Narratives in The Book of the Pious”, Truma 12 (2002), pp. 65-79

.83

“Ya fablo Djuha – Djuha Proverbs", 2nd International Judeo Espagnol Conference: A Jewish Language in Search of It's People (ed. Refael Gatenio), Thessaloniki 2002, pp. 85-94

.84

“The Wealthy Senor Miguel – A Study of a Sephardic Novella”, History & Literature – New Readings of Jewish Texts in Honor of Arnold J. Band (eds. William Cutter & David Jacobson), Brown Judaic Studies, Providence 2002, pp. 189-209

.85

“The Dybbuk – Love and Death in a Contemporary Dybbuk Story”, Personal Narrative & The Female Voice”, Spirit Possession in Judaism (ed. Matt Goldish), Wayne State University Press, 2003, pp. 307-346 (An English version of no. 79)

.86

“The Character of Djuha in Sephardic Culture”, Introduction to Matilda KoenSarano, Folktales of Joha – The Jewish Trickster, The Jewish Publication Society, Philadelphia 2003, pp. 5-16

.87

‫ אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב‬,‫ קול ליעקב‬,"‫"השימוש בפתגמי ג'וחה בלאדינו‬ ‫ הוצאת אוניברסיטת בן–גוריון‬,‫ פבלו הלוי–קירטצ'וק‬,‫ בעריכת דני סיון‬,‫בן–טולילה‬ 35-13 '‫ עמ‬,‫ באר–שבע תשס"ג‬,‫בנגב‬

.88

“Judeo Spanish Proverbs on Joha”, Yaakov Bentolila, Jubilee Volume (eds. Dani Sivan, Pablo I. Halevy-Kirtchuk), Eshel Beer-Sheva Occasional Publications in Jewish Studies, Vol. 8, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva 2003, pp. 13-35



‫ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כב‬,"‫ מקורות ומחקרים‬:‫"הפתגם היהודי הספרדי‬ 201-179 '‫ עמ‬,)‫(תשס"ג‬

.89

“The Judeo Spanish proverb: Research & Collections”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 22 (2003), pp. 179-201

‫ בין פתגמים ספרדים–יהודיים‬:‫ עימות בין–תרבותי ודעות קדומות‬:X–‫"אל תאמין ב‬ ‫ מחקרים במחשבת ישראל ותרבותה מוגשים לברכה‬,‫ שפע טל‬,"‫לפתגמים היספניים‬ 379-249 '‫ עמ‬,‫ באר–שבע תשס"ד‬,‫ הוצאת אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‬,‫זק‬ “Do Not Trust X”, Inter-Cultural Confrontation and Prejudice: Between Judeo Spanish Proverbs & Hispanic Proverbs, Shefa Tal, Studies in Jewish Thought and Culture, Presented to Bracha Sack, Ben-Gurion University Press, BeerSheva 2004, pp. 349-379 18

.90



‫רשימת פרסומים‬

“Oral Narratives from Saloniki – Expressions of Social and Economic Gaps”, Social & Cultural life in Salonika through Judeo-Spanish Texts (ed. Rena Molho), Thessaloniki 2004, pp.121-134

.91

‫ מחקרי ירושלים‬,"‫ לחשי ריפוי ספרדיים יהודיים מפי נשים מסרייבו‬:‫"לכוחה של מילה‬ )‫ (עם אליעזר פאפו‬303-348 '‫ עמ‬,)‫תשס"ז‬-‫כה (תשס"ו‬-‫בפולקלור יהודי כד‬

.92

“The Power of the word – Judeo Spanish Magic Spells from Sarajevo”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 24-25, 2006-2007, pp. 303-348 (with Eliezer Papo) Was chosen to republication in: “La poder de la palavra: Prikantes djudeo-espanyoles de Saray”, Revista de Investigaciones Folcloricas 20 (Dec. 2005), pp. 22-46 (with Eliezer Papo) “La poder de la palavra: Prikantes djudeo-espanyoles de Saray”, Neue Romania, Judenspanisch X, 35 (2006), pp.7-58 “On the Power of the Word: Healing Incantations of Bosnian Sephardic Women”, Menorah 2 (2011), pp. 57-117 (with Eliezer Papo) “O moći riječi: Iscjeliteljske basme bosanskih sefardskih žena”, Zeničke sveske 13 (2011), pp. 229-278 (with Eliezer Papo) Te Aprikanto i te Diskanto, La Medisina Tradisional de las Mujers Sefaradis de Bosnia, Encuentro Internacional Sefarad en la diáspora 1492 = 2010 (ed. José Luis Campoy Rubio), Universidad de Murcia, España 2011 pp. 57-104 (with Eliezer Papo)

‫ מחקרים בסיפורת‬,‫ מעשה סיפור‬,"‫"בא חסיד בחלום — סיפורי חלום בספר חסידים‬ ‫ אוניברסיטת‬,‫ בעריכת אבידב ליפסקר ורלה קושלבסקי‬,‫יהודית מוגשים ליואב אלשטיין‬ 99-77 '‫ עמ‬,‫ רמת–גן תשס"ו‬,‫בר–אילן‬



.a 92

.b92 .c92 .d92 .e92

.93

“A Hasid Appeared in a Dream: Dream Narratives in Sefer Hasidim”, Studies in Jewish Narrative, Ma’ase Sippur, Presented to Yoav Elstein (eds. Avidov Lipsker & Rela. Kushelevsky) Bar-Ilan University, Ramat-Gan 2006, pp. 77-99



Introduction to Matilda Koen-Sarano, Por el plazer de kontar, Kuentos de mi vida, Nur Afakot, Yerushaláyim 2006, pp. 16-33 (Judeo-Spanish)

.94

‫ מחקרים בתרבות יהודי‬,‫ איל פרזינטי‬,"‫"קומו פואידי סיר? החידה הספרדית–יהודית‬ 148-123 '‫ (תשס"ז) עמ‬,‫ מכאן ח‬,‫ספרד א‬

.95

“Komo puede ser? The Judeo Spanish Riddle”, Mikan Journal for Jewish and Israeli Literature 8 and El Presente Studies in Sephardic Culture 1 (2007), pp. 123-148 19



‫רשימת פרסומים‬

Was published in French in: L’art de la devinette dans la culture judéo-espagnole: komo puede ser? Yod ,Revue des Etudes Hebraiques et juives, Monde judeo-espagnol, Nu. 11-12, (2006-2007), pp. 141-164

.a95

‫ בעריכת תמר‬,‫ שמחת פורים‬,"‫"מהמן עד מרדכי — על פורים במסורת יהודי ספרד‬ ‫ מרכז משה גאון לתרבות הלאדינו ואוניברסיטת בן–גוריון‬, ‫אלכסנדר ובני נחמיאס‬ :‫ נדפס באותו ספר גם בלאדינו‬,66-58 '‫ עמ‬,‫ באר–שבע תשס"ז‬,‫בנגב‬

.96

“De Aman a Mordehay: La fiesta de Purim en la tradision sefaradi”, Alegria de Purim (eds. Tamar Alexander and Benny Nahmias), Gaon Center for Ladino Culture, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva 2007, pp. 58-70



“El klavo de Djoha – El Kantoniko de Haketia, en la revista Aki Yerushalayim”, Ayer y hoy de la prensa en judeospanol (eds. Pablo M. Asuero y Karen Gerson Sarhon), Editorial Isis, Estambul 2007, pp. 97-105

.97

“Traditional Memory and Jewish Culture: The Cycle of the Year in Sephardic Proverbs”, Narodna tvorchist’ ta etnografia (Folk Studies and Ethnography), 4/2008, pp. 38-42 (Ukrainian)

.98

“La desgrasia de la memoria i la alegria de eskrivir – sovre la ovra de Moshe Ha-Elion, en Moshe Ha-Elion, Las Angustias del Enferno, Gaon Center for Ladino Culture, Ben-Gurion University of the Negev, Beer-Sheva 2008, pp. 177-189

.99

:‫נדפס שנית במהדורה העברית של הספר‬ ‫ בת–ים‬,‫ הוצאת המחבר‬,‫ מצרי שאול‬,‫ משה העליון‬,"‫ "אסון הזכרון והאושר שבכתיבה‬.‫א‬99 195-185 '‫ עמ‬,‫תשס"ט‬ ‫ תיעוד וניתוח של‬,"‫"השבועה שהופרה" ו–"השער לגן עדן הוא מתחת לרגלי האישה‬ ‫ בעריכת חיה בר–יצחק ועידית‬,‫ ספר היובל לאסע"י‬,‫ כוחו של סיפור‬,‫שני סיפורים‬ 439-420 '‫ עמ‬,‫ חיפה תשס"ח‬,‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫פינטל‬

.100

“The Broken Oath & The Gates to Paradise”, Documentation & Interpretation of two Stories’, The Power of a Tale, The Jubilee, Book of IFA (eds. Idit PintalGinsberg and Haya Bar-Itzhak), University of Haifa, Haifa 2008, pp. 420-439



Jewish Folklore – Ethnic Identity, Collection & Research, European Journal of Jewish Studies, Vol. 3 No. 1 (2009), pp. 1-17 (with Yuval Harari)

.101

20

‫רשימת פרסומים‬

“Cast Thy Bread Upon the Waters: Between Sephardic Proverbs and a the Hebrew Caninic Source”, Languages and Literatures of Sephardic and Oriental Jews (ed. David Bunis), Misgav Yerushalayim, & Bialik Institute, Jerusalem, 2009, pp. *277-*306

.102

,‫ מכון בן–צבי‬,‫ בעריכת ירון בן–נאה‬,‫ תורכיה‬,"‫"היצירה העממית של יהודי תורכיה‬ 130-122 '‫ עמ‬,‫ירושלים תש"ע‬

.103

“The folk literature of the Sephardic Jews in Turkey”, The Book of Turkey (ed. Yaron Ben-Naeh), Ben-Zvi Institute, Jerusalem 2010, pp. 113-122



‫ משפחה וזיכרון בנרטיבים של ניצולות‬,‫ דימוי עצמי‬,‫ גוף‬:‫אישה‬-‫ ילדה‬,‫ילדה‬-‫ "אישה‬.104 ,‫ בעריכת תמר אלכסנדר‬,‫ מחקרים בתרבות יהודי ספרד‬:‫ איל פריזינטי‬,"‫שואה מיוון‬ *29-*11 '‫ עמ‬,)‫ (תש"ע‬4 ,‫יעקב בן–טולילה ואליעזר פאפו‬ “Woman-Girl, Girl-Woman: Body, Self Image Family & Memory in Personal Narratives of Female Greek Holocaust Survivors”, El Prezente, Studies in Sephardic Culture 4 (2010), pp. 11*-29*



“A Soft Tongue Breaks the Bone – Canonic Hebrew Sources as Reflected in Judeo-Spanish Proverbs from Morocco”, Or Le-Mayer, Studies presented to Mayer Gruber (ed. Shamir Yona), Ben-Gurion University Press 2010, pp. *9*38 (with Ya’akov Bentolila)

.105

“Personal Names in Proverbs”, in: Pleasant Are Their Names, Jewish Names in the Sephardi Diaspora (ed. Aharon Damsky), Maryland 2010, pp. 233-262 (With Ya’akov Bentolila), (Short version of no. 74

.106

“La figura de Maimonides en el espejo del cuento popular”, I Jornadas Maimonides. La interculturidad en al-Andalus, Univesidad de Granada 2010, pp. 103-115

.107

“Quien madruga el Dio le ayuda – Between A Spanish Proverb and a Sephardic proverb”, 3rd Interdisciplinary Colloquium on Proverbs IAP AIP, Portugal 2010, pp. 327-339

.108

‫ מחקרי ירושלים בפולקלור‬,"‫ גלויות מסלוניקי היהודית‬,'‫"'העין רואה והנשמה חומדת‬ )‫ (עם שלום צבר וגילה הדר‬230-183 '‫ עמ‬,)‫יהודי כז (תשע"א‬

.109

“Jewish Postcards from Salonika”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 27, (2011), pp. 183-230 (with Shalom Sabar & Gila Hadar)

21



‫רשימת פרסומים‬

,"‫ זיכרון ומיגדר בפתגמי מאכלים ספרדיים–יהודיים‬,‫ "אכול לפני שיאכלוך — זהות‬.110 ‫ בעריכת‬,‫ ספרויות ופרקי תולדה מוגשים ליוסף שטרית‬,‫ לשונות‬,‫חקרי מערב ומזרח‬ 398-365 '‫ עמ‬,‫ חיפה תשע"א‬,‫ כרמל‬,‫ מתנאל‬,‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫יוסף טובי ודניס קורזון‬ “Eat Before They Eat You, Identity, Memory and Gender in Judeo-Spanish Proverbs on Food”, Studies in Language, Literature and History Presented Joseph Chitrit (eds. Yosef Tobi & Dennis Kurzon), Haifa University, Matanel, Carmel, Haifa 2011, pp. 365-398



“El enkanto de la majia – Research into Sephardic Magic; History, Trends and Topics”, El Prezente, Studies in Sephardic Culture 5 (2011), pp. 9-33 (with Eliezer Papo)

.111

“En kada palavra metes un rifrán, The Functions of the Proverbs in Satirical Sketches from Salonikan Newspapers”, The 4th International conference on Judeo-Spanish Language ,Satirical Texts in Judeo Spanish by and about the Jews of Thessaloniki (ed. Rena Molho), Thessaloniki 2011, pp. 120-143

.112

‫ ירושלים‬,‫ הוצאת זק‬,‫ מאת מתילדה כהן–סראנו‬,‫ סיפורים מכל הזמנים‬:‫הקדמה לספר‬ 8 '‫ עמ‬,‫תשע"ב‬

.113

Introduction, Kuentos de todos los tiempos, by Matilda Koen-Sarano, Zak publication, Jerusalem 2012, p. 8

‫ פרקי מחקר מוגשים‬,‫ אות לטובה‬,"‫"בין פתגם לשיר המסורתי בתרבות יהודי ספרד‬ ‫ אוריה כפיר‬,‫ חביבה ישי‬,‫ בעריכת עלי יסיף‬,‫ איל פרזינטי ו‬,‫לפרופ' טובה רוזן מכאן יא‬ 273-251 '‫ עמ‬,)‫(תשע"ב‬ “Between A Proverb and a Traditional Sephardic Song, Essays in honor of Prof. Tova Rozen”, Mikan 11, El Prezente 6 (eds. Eli Yassif, Haviva Ishay, Uriah Kfir), Ben-Gurion University, (2012), pp. 251-273

.114



‫ מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬,"‫ "דמותו של בלעם כמכשף במדרש מעם לועז‬.115 ‫ פולקלור לגלית חזן‬,‫ ספרות‬,‫ תרבות‬:‫ מרקמים‬,‫ומחקרי ירושלים בספרות עברית‬ 225-211 '‫ עמ‬,)‫רוקם בעריכת הגר סלמון ואביגדור שנאן (תשע"ג‬ “The Character of Balam in Midrash Me’Am Loez”, Jerusalem Studies in Jewish Folklore and Jerusalem Studies in Hebrew Literature, Textures: Culture, Literature, Folklore, for Galit Hasan Rokem (eds. Hagar Salamon & Avigdor Shinan), (2013), pp. 211-225

22

‫רשימת פרסומים‬

,"‫ עיצוב דמויות הנשים ב"קופלאס די יוסף הצדיק‬:]‫ "קארה די פ'לור [פנים של פרח‬.116 ‫ קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית‬:‫ מחברות ליהודית‬:‫ בתוך‬,"‫מאת אברהם טולידו‬ ‫ רמת–גן‬,‫ הוצאת אוניברסיטת בר–אילן‬,‫ בעריכת אפרים חזן ושמאל רפאל‬,‫דישון‬ 323-311 '‫ עמ‬,‫תשע"ג‬ “Cara de flor – (flower face) Women Characters in Las Coplas de Yosef HaTsadiq by Abraham Toledo”, Studies presented to Judit Dishon (eds. Efraim Hazan, Shmuel Refael), Bar-Ilan University Press, Ramat-Gan 2013, pp. 311-325



“Elias Canetti – A Sephardi, Cosmopolitan in Vienna”, Sefarad an der Donau, Lengua y literatura de los sefardíes en tierras de los Habsburgo (eds. Michael Studemund Halevy, Christian Liebl, Ivana Vucina Simovic), Tirocinio, Barcelona 2013, pp. 361-370

.117

‫ פולקלור‬,"‫ סאטירה ואידאולוגיה במערכונים יהודיים ספרדיים מסלוניקי‬,‫ "פתגם‬.118 ,‫ בעריכת חיה בר–יצחק‬,‫ קובץ מחקרים המוגש לפרופ' עליזה שנהר‬,‫ואידיאולוגיה‬ 228-201 '‫ עמ‬,2014 ‫ חיפה‬,‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫אסע"י‬ “Proverbs, Satire and Ideology in Judeo-Spanish Sketches from Salonika”, Folklore and Ideology, Studies Dedicated to Prof Aliza Shenhar (ed. Haya BarItzhak), IFA, University of Haifa, Haifa 2014, pp. 201-228



“Las palabras vuelan, lo escrito queda (The words fly, the written stays) The Judeo Spanish (Haketic) Proverb in Northern Morocco”, Proverbium, Festschrift for Arvo Krikmann 31 (2014), pp. 36-58 (with Ya’akov Bentolila)

.119

“The Sephardic Proverb- Research and collections”, Bis dat, qui cito dat, Gegengabe in Paremiology, Folklore, Language, and Literature Honoring Wolfgang Mieder on his Seventieth Birthday (eds. Christian Grandl & Kevin J. McKenna), In cooperation with Elisabeth Piirainen and Andreas Nolte, Peter Lang, Frankfurt am Main, Berlin, Bern, Bruxelles, New York, Oxford, Wien 2014 (in print)

.120

,‫ ספר יובל לכבוד עלי יסיף‬,‫ אסיף ליסיף‬,"‫"סיפורי אלכסנדר מוקדון במדרש מעם לועז‬ ‫ סדרת תעודה של בית‬,‫ טובה רוזן ודוד רוטמן‬,‫ צפי זבה אלרן‬,‫ נילי אריה ספיר‬:‫בעריכת‬ )‫ כרך כז (תשע"ו) (בדפוס‬,‫ אוניברסיטת תל–אביב‬,‫הספר למדעי היהדות עש רוזנברג‬

.121

“The Stories of Alexander the Great in Me’Am Lo’Ez”, Assif Le-Yassif Studies in honor of Eli Yassif (eds. Tova Rosen, Nili Arye-Sapir, Tsafi Sebba-Elran and David Rotman), TE’UDA: The Chaim Rosenberg School of Jewish Studies Research Series, Vol. 27, Tel-Aviv University, 2016 (in print)

23



‫רשימת פרסומים‬

“The Bible as a Source for Sephardic Folk Literature”, Handbook on the Reception of the Bible in the World’s Folkloric Traditions, De Gruyter, Berlin, New York (in print)

.122

“Las Leyendas de Rambán (Nahmánides): aspectos literarios y sociales”, Memorial Book for Yom Tov Assis vol. 2 ,Hispania Judaica Bulletin 12 (2015) (in press)

.123

“La madre tapa la korkova de su ija. La identidad feminina i el diskurso entre mujeres en la dokumentasión de refranes en ladino”, Mujeres sefardíes lectoras y escritoras (eds. Paloma Díaz-Mas y Elisa Martín Ortega), CSIC, Madrid (in print)

.124

“Sephardic Oral Culture: Research in Israel”, EJJS European Journal of Jewish Studies, Brill, Germany, Special issue on Oral Sephardic Culture, Vol. 9 No. 1 (2015) (in print)

.125

“Love and Miracles – Body, Feminine Self-Image and Family in Narratives by Two Holocaust Survivors from Salonika”, EJJS European Journal of Jewish Studies, Brill, Germany, Special issue on Oral Sephardic Culture, Vol. 9 No. 1 (2015) (in print) (short version of no. 104)

.126

“Between Jerusalem and Kutaisi: In Praise of Two Georgian Rabbis”, The Jews of Georgia, (eds. Reuven Enoch, Dan Shapira, Rachel Shar’abi, Mamoka Buzharikideza), The Dahan Center, Bar Ilan University, Ramat-Gan (in print)

.127

‫מאמרי בקורת וערכים אנציקלופדיים‬

Review Articles & Entries

People Studying People, by Robert A. Georges, California 1980, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 3 (1982), pp. 113-119

.128

119-113 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ב‬3 ,‫מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬



177-173 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ד‬22 ‫ ידע–עם‬,"‫"סיפורי עם מאפגניסטין מאת זבולון קורט‬

.129

“Tales From Afghanistan by Zvulon Kurt”, Yeda-Am 22 (1984), pp. 173-177

24

‫רשימת פרסומים‬

Folklore in Context, by Dan Ben-Amos, Madras, 1983, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 8 (1985), pp. 88-89 (with Galit Hasan-Rokem)

.130

)‫ (עם גלית חזן–רוקם‬89-88 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ה‬8 ,‫מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬



The Sephardic Tale in Canada, by Andre Elbaz, Toronto, 1982, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 9 (1987), pp. 104-108

.131

108-104 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ז‬9 ,‫מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬



'‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ז‬30 ‫ פעמים‬,‫ מאת מתילדה כהן–סראנו‬,‫סיפורי עם ממורשת יהודי ספרד‬ 134-130

.132

“The Wandering Jew, eds., Galit Hasan-Rokem and Alan Dundes, Bloomington, Indiana 1986”, Bikoret-U-Farshanut 25 (1989), pp. 143-153

.133

153-143 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ט‬25 ‫ביקורת ופרשנות‬



‫ מחקרי ירושלים‬,‫המורשת המוזיקלית של קהילות ישראל מאת אמנון שילוח‬ 175-169 '‫ עמ‬,)1990-1989( 11 ‫בפולקלור יהודי‬

.134

The Musical Heritage of Jewish Communities, by Ammnon Shiloah, Tel-Aviv 1985, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 11 (1989-1990), pp. 169-175



144-135 '‫ עמ‬,)‫ (תשנ"ב‬48 ‫ פעמים‬,‫החתונה היהודית בבגדד מאת יצחק אבישור‬

.135

The Jewish Wedding in Baghdad, by Itzhak Avishur, Haifa 1990, Pe’amim 48 (1992), pp. 135-144

“Judeo-Spanish Folk Literature”, Enzyclopadie des Märchens, Guttingen, 7, .136 1992, pp. 2-3 Republished: “Judeo-Spanish Folk Literature”, Jewish Folklore and Ethnology . a136 Review 14, Nos 1-2 (1993), pp. 12-13 A Hebrew Alexander Romance according to MS London Jewish College No. 145 by Wout Van-Bekkum, Orientalia Lovaniezia Anolecta 47 Leuven, 1992, Jerusalem Studies in Jewish Folklore 16 (1994), pp. 127-132

.137

132-127 '‫ עמ‬,)‫ (תשנ"ד‬16 ‫מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי‬



780-777 '‫ עמ‬,‫ תשנ"ה‬,‫ כרך מילואים‬,‫ האנציקלופדיה העברית‬,"‫"פולקלור יהודי‬

.138

“The Wandering Jew” -- “Folklore” -- “Badhan”, The Oxford Dictionary of the Jewish Religion, Oxford, 1997

.139

“Jewish Folklore”, Hebrew Encyclopedia, Supplementary Volume, 1995, pp. 777-780

25

‫רשימת פרסומים‬

,‫ מאת שמואל רפאל‬,‫ מחקר ברומנסה של דוברי לאדינו‬,'‫'האביר והרעיה השבויה‬ 154-145 '‫ עמ‬,)‫ (תש"ס‬84 ‫פעמים‬

.140

The Knight and the Captive Lady, A Study of the Judeo-Spanish (Ladino) Romance, by Shmuel Rafael, Ramat-Gan 1998, Pe’amim 84 (Summer 2000), pp. 145-154



“Jewish Folklore in the Middle Ages”, Encyclopedia of Medieval Jewish Civilization (ed. N. Roth), Vol. 7, Routledge, New York & London 2003, pp. 253-256

.141

Sephardic Identity, Essays on a Vanishing Jewish Culture (ed. George K. Zucker), North Carolina & London 2005, Shofar, An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies, Vol. 25 no. 4 (2007), pp. 189-192

.142

“Attias Moshe” -- “Ebn Ezra” -- “Juah” -- “Maimonides” -- “Ose Pele” -“Sephardi Folk Narratives” -- “Spain, Jews of”, Encyclopedia of Jewish Folklore and Traditions (ed. Haya Bar-Yizhak), Armonk, New York, London 2013

.143

“Folklore Bible in Folklore Jewish (Sephardic)”, Encyclopedia of the Bible and Its Reception, De Gruyter, Berlin, New York 2014

.142

‫ הומור ופולקלור בשיח‬,‫ כינויים‬:‫ המגוהץ וחצי האישה‬,‫ הטווס‬,‫נינה פינטו–אבקסיס‬ ‫ פעמים‬,‫ירושלים תשע"ד‬, ‫ מכון בן–צבי‬,‫היום–יום של יהודי טיטואן דוברי החכתייה‬ )‫(בדפוס‬

.144

The Peacock, the Ironed Man and the Half Woman: Nicknames, humor and folklore in the day to day speech of Tetuan’s Haketia speaking Jews, Ben Zvi Institute, Jerusalem 2014, Pe’amin (in print)



‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ ענבל שטוהל תוכנית למידענות וספרנות‬:‫ערכה‬ Edited by Inbal Shtuhl, Library and Information Studies, University of Haifa

26